|
|
עמוד:7
7 יְחִידָה 1 | הַתְחָלוֹת – פְּתִיחָה 2 . לְפִי הַהוֹדָעָה, מָה הַתַלְמִידִים מַרְגִישִׁים בְּהַתְחָלַת הַשָׁנָה ? סַמְנוּ שָׁלוֹשׁ תְשׁוּבוֹת . הֵם מִתְרַגְשִׁים הֵם מְפַחֲדִים הֵם עֲצוּבִים הֵם שְׂמֵחִים הֵם כּוֹעֲסִים 3 . בַּחֲרוּ נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן . א . הַמוֹרָה מִרְיָם פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַתַלְמִידִים מָחָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה . נָכוֹן / לֹא נָכוֹן ב . הַמוֹרָה מִרְיָם מְלַמֶדֶת עִבְרִית . נָכוֹן / לֹא נָכוֹן ג . כָּל הַתַלְמִידִים לָמְדוּ יַחַד בְּכִיתָה ו' . נָכוֹן / לֹא נָכוֹן ד . הַמוֹרָה כּוֹתֶבֶת אֶת הַהוֹדָעָה בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחוֹפֶשׁ הַגָדוֹל . נָכוֹן / לֹא נָכוֹן 4 . א . הַמוֹרָה מִרְיָם כּוֹתֶבֶת בַּהוֹדָעָה פַּעֲמַיִים ( مرّتان ) "אֲנִי מְקַוָוה שֶׁ . . . " מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ עַל הַמוֹרָה מִרְיָם ? הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַתְחָלַת שְׁנַת הַלִימוּדִים לֹא חֲשׁוּבָה . הִיא מְאַחֶלֶת לַתַלְמִידִים דְבָרִים טוֹבִים הַשָׁנָה . הִיא לֹא רוֹצָה לְהַכִּיר אֶת כָּל הַתַלְמִידִים בַּכִּיתָה . הִיא יוֹדַעַת שֶׁלַתַלְמִידִים יִהְיֶה קַל מְאוֹד הַשָׁנָה . ב . מִצְאוּ בַּהוֹדָעָה עוֹד מִילָה מִמִשְׁפַּחַת הַמִילִים שֶׁל הַפּוֹעַל מְקַוָוה . ג . הַאִם גַם בַּעֲרָבִית הַמִילִים הָאֵלֶה הֵן מֵאוֹתָה מִשְׁפָּחָה ? כֵּן / לֹא 5 . גַם מוֹרִים מִתְרַגְשִׁים לְהַתְחִיל אֶת שְׁנַת הַלִימוּדִים . מָה אַתֶם מְאַחֲלִים לַמוֹרָה מִרְיָם ? כִּתְבוּ שְׁלוֹשָׁה מִשְׁפָּטִים לְפָחוֹת . לְדוּגְמָה : אֲנִי מְקַוָוה שֶׁיִהְיוּ לָךְ שִׁיעוּרִים טוֹבִים וּמְעַנְיְינִים .
|
|