|
|
עמוד:47
רותי גל גל רותי איה תמר הַי תָמָר, מָה אַתְ ? אֲנִי בַּיִת, פֶּרַח וְעֵץ . הִיא גַם שֶׁמֶשׁ . אֲנִי צִיפּוֹר . טוֹפִי, מָה אַתָה ? רֶגַע, מָה הוּא ? זֶה קוֹקוֹ ! הַשְׁלִימוּ מְצַיֵר אוֹ מְצַיֶרֶת . הַשְׁלִימוּ מְשַׂחֵק אוֹ מְשַׂחֶקֶת . עַלְמָה, הַיוֹם אַתְ כַּדוּרֶגֶל עִם גַל ? לֹא, הוּא טֵנִיס עִם גוּר . אֲנִי עִם אַיָה . הַיוֹם אֲנִי כַּדוּרְסַל . דַפְנָה, גַם אַתְ רוֹצָה ? כֵּן . הַיוֹם גַם אֲנִי כַּדוּרְסַל . דַּפְנָה תמר נִיר רון עלמהעדי למורה | מפנים את תשומת לב התלמידים לכך שאותה צורה של פועל מצטרפת לכמה גופים . "אני" יכול להיות גם זכר וגם נקבה, ולכן הפועל המצטרף אליו תלוי בהקשר ( מי מדבר ) . אחרי שהתלמידים השלימו את הפעלים מבקשים מהם לקרוא בתפקידים את שני הטקסטים הקצרים . אֲנִי מְצַיֵר . אַתָה מְצַיֵר . הוּא מְצַיֵר . אֲנִי מְצַיֶרֶת . אַתְ מְצַיֶרֶת . הִיא מְצַיֶרֶת . 47
|
|