|
|
עמוד:98
עמוד 1 98 98 זוֹכְרִים אֶת נֹעָה וְהַחֲבֵרִים שֶׁלָה, מֵעַמוּד 89 ? הִנֵה מָה שֶׁנֹעָה סִפְּרָה עַל הַבִּלוּי שֶׁלָהֶם : כָּכָה זֶה בְּעִבְרִית מִלוֹת זְמַן אֶתְמוֹל, כְּשֶׁתָמָר וְלִירָז וְעָמִית בָּאוּ אֵלַי, הָיָה מַמָשׁ כֵּיף ! בַּהַתְחָלָה שִׂחַקְנוּ בַּמַחְשֵׁב וְאַחַר כָּךְ אָכַלְנוּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם . בִּזְמַן שֶׁאָכַלְנוּ, לִירָז סִפְּרָה שֶׁפַּעַם הִיא זָרְקָה כַּדוּר לְכָזֶה גֹבַה, שֶׁהוּא נִתְקַע עַל הָעֵץ . עָמִית לֹא הֶאֱמִין לָה, וְלָכֵן הֶחְלַטְנוּ לָרֶדֶת לַפַּארְק וְלִבְדֹק . לִירָז הִתְחִילָה לִזְרֹק, וְאַחֲרֵי חָמֵשׁ דַקוֹת הַכַּדוּר בֶּאֱמֶת נִתְקַע עַל עֵץ . . . צָחַקְתִי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת זֶה, אֲבָל אָז נִזְכַּרְתִי שֶׁהַכַּדוּר הוּא שֶׁל אָחִי הַגָדוֹל - וְהִתְחַלְתִי לִבְכּוֹת . עָמִית וְתָמָר הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ עֶזְרָה, וּבֵינְתַיִם לִירָז טִפְּסָה עַל הָעֵץ כְּמוֹ חָתוּל, וְעַד שֶׁתָמָר וְעָמִית חָזְרוּ הִיא כְּבָר הוֹרִידָה אֶת הַכַּדוּר ! חֲבֵרָה גִבּוֹרַת - עַל זֶה מֻשְׁלָם ! ! !
|
|