|
|
עמוד:75
חֹרֶף כּוֹתְבִים סִפּוּר קִרְאוּ הַתְחָלָה שֶׁל סִפּוּר . אַחַר כָּךְ דַמְיְנוּ מָה קָרָה בַּהֶמְשֵׁךְ וְכִתְבוּ . הָיָה לַיְלָה . גַלְיָה שָׁכְבָה בַּמִטָה אֲבָל הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהֵרָדֵם . רוּחַ חֲזָקָה יִלְלָה בַּחוּץ . בְּרָקִים הֵאִירוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ, וּרְעָמִים הִרְעִידוּ אֶת הַחַלוֹן . אֵיזֶה גֶשֶׁם, חָשְׁבָה גַלְיָה, וְכִסְתָה אֶת רֹאשָׁה בִּשְׂמִיכָה . פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה בַּחַלוֹן, וְעוֹד אַחַת . . . גַלְיָה הִתְיַשְׁבָה וְהִקְשִׁיבָה . מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת ? שֵׁם הַסִפּוּר 75
|
|