|
|
עמוד:30
״אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה זֶה שְׂבֵעֵי רָצוֹן,״ הוֹדְתָה נוֹעָה . ״אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת מָה זֶה כֵּיף . אֶפְשָׁר לְהַצִיעַ לְךָ מַשֶׁהוּ ? ״ נוֹעָה בִּקְרָה אֵצֶל רֹאשׁ הָעִיר בְּכָל יוֹם אַחֲרֵי הַלִמוּדִים . יַחַד הֵם תִכְנְנוּ אֵיךְ לְשַׁנוֹת אֶת הָעִיר כְּדֵי שֶׁלֹא תִהְיֶה מְשַׁעֲמֶמֶת . וְאָז הִתְחִיל שִׁפּוּץ שֶׁנִמְשַׁךְ חֲצִי שָׁנָה . הַתוֹשָׁבִים הִתְלוֹנְנוּ עַל הָרַעַשׁ וְהָאָבָק, אֲבָל נוֹעָה וְרֹאשׁ הָעִיר לֹא וִתְרוּ . לַיְלָה אֶחָד הוֹדִיעוּ הַפּוֹעֲלִים שֶׁהַשִׁפּוּץ נִגְמַר . בַּבֹּקֶר יָצְאָה נוֹעָה לַמִרְפֶּסֶת, נִכְנְסָה לְמַגְלֵשָׁה אֲרֻכָּה וְהִגִיעָה לָרְחוֹב . זֶה הָיָה מַגְנִיב ! הַבִּנְיָנִים נִצְבְּעוּ בִּצְבָעִים עַלִיזִים . הַדֶרֶךְ לְבֵית הַסֵפֶר הָפְכָה לִטְרַמְפּוֹלִינָה אֲרֻכָּה וְיַלְדֵי הָעִיר קִפְּצוּ עָלֶיהָ . עַל הָעֵצִים נִתְלוּ סֻלָמוֹת, עַרְסָלִים וַחֲבָלִים לִגְלִישָׁה . עַל הַצַמָרוֹת הָיוּ בָּתֵי עֵץ . אַבְנֵי הַמִדְרָכוֹת הִתִיזוּ מַיִם עַל מִי שֶׁדָרַךְ עֲלֵיהֶן . מַעַבְרֵי הַחֲצִיָה הָפְכוּ לְמִנְהָרוֹת שֶׁהִסְתוֹבְבוּ וְגִלְגְלוּ אֶת מִי שֶׁבִּפְנִים . כֻּלָם חִיְכוּ ! נוֹעָה הִתְיַשְׁבָה עַל סַפְסָל וְצָחֲקָה . אֵיזֶה כֵּיף, חָשְׁבָה נוֹעָה, אֲנִי גָרָה בָּעִיר הֲכִי מַגְנִיבָה בָּעוֹלָם ! מתוך : אדם צעיר - גיליון גן שעשועים , יוני 2020 30
|
|