|
|
עמוד:16
חֵלֶק ב 1 הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת . בִּילְבִּי הִשְׁמִיעָה פִּתְאוֹם צְרָחָה אֲיֻמָּה . "לֹא יֵאָמֵן, מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי דָּבָר כָּזֶה," צָעֲקָה וְהֵרִימָה מֵהַדֶּשֶׁא פַּחִית יְשָׁנָה וַחֲלוּדָה . "אֵיזֶה מְצִיאָה, אֵיזֶה מְצִיאָה ! פַּחִיּוֹת תָּמִיד צָרִיךְ . " טוֹמִי הִסְתַּכֵּל בַּפַּחִית קְצָת בְּחַשְׁדָנוּת וְאָמַר : "מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ ? " 5 "אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ הֲמוֹן דְּבָרִים," אָמְרָה בִּילְבִּי . "אֶפְשָׁרוּת אַחַת הִיא לָשִׂים בָּהּ עוּגִיּוֹת . וְאָז הִיא תִּהְיֶה מִין פַּחִית נֶחְמָדָה כָּזֹאת, ׳פַּחִית עִם עוּגִיּוֹת׳ . אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת הִיא לֹא לָשִׂים בָּהּ עוּגִיּוֹת . אָז הִיא תִּהְיֶה ׳פַּחִית בְּלִי עוּגִיּוֹת׳ . זֶה לֹא נֶחְמָד בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ מִדָּה, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא רַע . " הִיא בָּדְקָה אֶת הַפַּחִית שֶׁבֶּאֱמֶת הָיְתָה חֲלוּדָה מְאוֹד, וְחוּץ מִזֶּה הָיָה לָהּ חֹר בַּתַּחְתִּית . 10 "נִרְאֶה לִי שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה ׳פַּחִית בְּלִי עוּגִיּוֹת׳," אָמְרָה לְאַחַר שֶׁהִרְהֲרָה בַּדָּבָר . "אֲבָל אֶפְשָׁר גַּם לָשִׂים אוֹתָהּ עַל הָרֹאשׁ וּלְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁעַכְשָׁו אֶמְצַע הַלַּיְלָה . " וְזֶה מָה שֶׁעָשְׂתָה . הִיא הִסְתּוֹבְבָה בַּשְּׁכוּנָה עִם הַפַּחִית עַל הָרֹאשׁ כְּמוֹ מִגְדַּל פַּח קָטָן וְלֹא עָצְרָה עַד שֶׁנִּתְקְלָה בְּגֶדֶר תַּיִל וְנָפְלָה עַל הַבֶּטֶן . כְּשֶׁהַפַּחִית פָּגְעָה בַּקַּרְקַע, נִשְׁמְעָה חֲבָטָה אַדִּירָה . 16 16
|
|