|
|
עמוד:122
הַיַלְדָה בַּשִׁיר מַזְכִּירָה אֲרָצוֹת שֶׁבָּהֶן יֵשׁ נִימוּסִים שׁוֹנִים מֵאֵלוּ שֶׁבָּאֶרֶץ שֶׁלָה . קִרְאוּ עַל נִימוּסִים וּמִנְהָגִים בָּעוֹלָם : בְּיַפָּן מְנֻמָס מְאוֹד לְהַרְעִישׁ כְּשֶׁאוֹכְלִים מְרַק אִטְרִיוֹת . נָהוּג לִשְׁאֹב אֶת הָאִטְרִיוֹת לַפֶּה וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת אֲכִילָה רָמִים, כְּדֵי לְהַרְאוֹת עַד כַּמָה הַמָרָק טָעִים . בְּסִין נָהוּג לַעֲשׂוֹת קְצָת בָּלָגָן סְבִיב הַצַלַחַת . אִם הַשֻׁלְחָן נִשְׁאָר נָקִי וּמְסֻדָר, הַמְאָרְחִים עֲלוּלִים לַחֲשֹׁב שֶׁלֹא נֶהֱנֵיתֶם מֵהָאֲרוּחָה - וּלְהֵעָלֵב . בְּהֹדוּ כִּמְעַט תָמִיד אוֹכְלִים בְּעֶזְרַת יַד יָמִין, בְּלִי סַכִּין וּמַזְלֵג . בְּצִ׳ילֶה, אֲפִלוּ צִ׳יפְּס אוֹכְלִים בְּסַכִּין וּמַזְלֵג . מְאוֹד לֹא מְנֻמָס לֶאֱכֹל שָׁם בַּיָדַיִם ! בְּמִצְרַיִם אַל תְבַקְשׁוּ מֶלַח וּפִלְפֵּל . זֶה עָלוּל לְהַעֲלִיב אֶת מִי שֶׁהֵכִין אֶת הָאֹכֶל . בְּסִינְגָפּוּר מְאוֹד לֹא מְנֻמָס לִלְעֹס מַסְטִיק, וַאֲפִלוּ אָסוּר לִמְכֹּר אֶת רֹב סוּגֵי הַמַסְטִיקִים בַּחֲנוּיוֹת ! אָמְרוּ לָכֶם פַּעַם שֶׁצָרִיךְ לְסַיֵם אֶת הָאֹכֶל מֵהַצַלַחַת ? בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת בַּמִזְרָח הָרָחוֹק זֶה לֹא מְנֻמָס . שָׁם נָהוּג לְהַשְׁאִיר מְעַט אֹכֶל בַּצַלַחַת כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהָאֵרוּחַ הָיָה נָדִיב וְשֶׁקִבַּלְתֶם שֶׁפַע שֶׁל אֹכֶל . בְּאֵירוֹפָּה נָהוּג לֶאֱכֹל כְּשֶׁשְׁתֵי כַּפּוֹת הַיָדַיִם מֵעַל הַשֻׁלְחָן . מַדוּעַ ? כִּי בֶּעָבָר פָּחֲדוּ שֶׁהָאוֹרֵחַ מַסְתִיר נֶשֶׁק מִתַחַת לַשֻׁלְחָן וְעָלוּל לִתְקֹף בְּמַהֲלַךְ הָאֲרוּחָה . 122 122
|
|