|
|
עמוד:197
197 197 מה מצְחיק בבְּדיחה מה לְדַעְתכם ענְתה סבתא הַזֹאת ? אוֹ למַרְגָלית ? אַתֶם אוֹהֲבִים בְּדִיחוֹת ? בְּעוֹד רֶגַע תִקְרְאוּ בְּדִיחָה ! לִפְנֵי כֵן, קִרְאוּ אֶת הַמִשְׁפָּט . מַרְגָלית טִיְלה ברְחוב עם אָחיהָ הבְּכור ועם סבתא שַׂמְתֶם לֵב שֶׁרַק חֵלֶק מֵהַמִשְׁפָּט מְנֻקָד ? לִפְעָמִים, כְּשֶׁיֵשׁ בְּטֵקְסְט לְלֹא נִקוּד מִלִים לֹא מֻכָּרוֹת, מוֹסִיפִים לָהֶן סִימָן נִקוּד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה קַל לִקְרֹא אוֹתָן . 1 . א . קִרְאוּ אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבְּדִיחָה . מַרְגָלית טִיְלה בָּרְחוב עם אָחיהָ הבְּכור ועם סבתא . כְּשֶׁהשְׁלושה התעַיְפו הם נֶעצְרו מול גלידֶריָה . מַרְגָלית אמרה לאָחיהָ : "אני אוהבת מְאוד גלידה ! " אַחֲרֵי רֶגע מַרְגָלית ליקְקה גלידה בִּשְׁלושה טְעמים, ונֶהֶנתה מאוד . אחר כך, כְּשֶׁהם עברו ליד גלידֶריָה אחֶרֶת, הנֶכְדה רצְתה שוב גלידה . 2 . א . קִרְאוּ אֶת סוֹף הַבְּדִיחָה : ב . כִּתְבוּ בַּמַחְבֶּרֶת : • מִמה נֶהנְתה הנֶכדה בַּטיוּל עם אָחיהָ ועם סבתא ? • מה קרה כְּשֶׁבּנֵי המשפחה עבְרוּ שוב לְיד גלידֶריָה ? ב . בַּחֲרוּ שְׁאֵלָה וְכִתְבוּ תְּשׁוּבָה בַּמַחְבֶּרֶת . סבתא התְפַּלְאה : "נֶכְדתי היקרה, שכחְתְ שרק לפנֵי כמה דקות אכלתְ גלידה ? " "אני לא שכחתי, סבתא," ענתה מַרְגָלית, "אבל קִיוִיתי שֶׁאַתם שכחְתֶם…" אֵיךְ קוֹרְאִים אֶת זֶה ?
|
|