|
|
עמוד:92
עמוד 1 92 92 אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁ ל כִּסֵּא מֵאֵת שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן אַבָּא, אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא . מַה נַּעֲשֶׂה ? כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת יָשָׁר עַל כִּסֵּא, כָּל כָּךְ מְסֻדֶּרֶת, כְּמוֹ אֵיזוֹ גְבֶרֶת, בְּפַרְצוּף רְצִינִי – זֹאת לֹא אֲנִי . אֲנִי יַלְדָּה שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת, וְיַלְדָּה שֶׁל חַלָּוֹנוֹת, וַאֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁקָּצֶה שֶׁל שֻׁלְחָן הוּא מָקוֹם טוֹב לָשֶׁבֶת, וְאֶדֶן שֶׁל חַלָּוֹן הֲכִי טוֹב מִכֻּלָָּם, רוֹאִים עֵצִים וְרוֹאִים עָנָן וְרוֹאִים אוֹרוֹת,כִּי רוֹאִים מְצֻיָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם . כָּל רֶגַע יֵשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ לִרְאוֹת, וְכָל יוֹם רוֹאִים שָׁם מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ . אֶתְמוֹל רָאִיתִי שְׁלֹ שָׁה יוֹנְקֵי-דְבַשׁ, בְּלִי גֻזְמָה . וְאַתָָּה יוֹדֵעַ מָה ? לְצַיֵּר הֲכִי נוֹחַ בִּשְׁכִיבָה עַל הַבֶּטֶן . אָז תָָּבִין, הַכִּסֵּא לֹא נָחוּץ לִי בְּעֶצֶם, אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא . אָז מַה נַּעֲשֶׁה ?
|
|