|
עמוד:67
בּוֹאוּ נְדַבֵּר מָה אַתֶם חוֹשְׁבִים וּמַרְגִישִׁים בִּזְמַן שֶׁנִשְׁמַעַת הַצְפִירָה ? אֲנָשִׁים עוֹמְדִים דוֹם בַּצְפִירָה בְּיוֹם הַזִכָּרוֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וְחַלְלֵי פְּעֻלוֹת הָאֵיבָה, אַשְׁדוֹד, 2 במאי 2006 "כֵּן," אָמְרָה הָאִשָׁה . "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים . " יָאִיר שָׁתַק . הוּא הֵבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁגַם הַבֵּן שֶׁל הָאִשָׁה נֶהֱרַג בַּמִלְחָמָה . "אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁמָחָר יוֹם הַזִכָּרוֹן, נָכוֹן ? " שָׁאֲלָה הָאִשָׁה . יָאִיר הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ . "כֵּן," אָמַר . "הַמוֹרָה אָמְרָה לֹא לִשְׁכֹּחַ חֻלְצָה לְבָנָה . " הָאִשָׁה חִיְכָה אֵלָיו . "תַעֲמֹד בַּצְפִירָה ? " הִיא שָׁאֲלָה . יָאִיר אָמַר, "כֵּן, בֶּטַח . " "טוֹב," אָמְרָה הָאִשָׁה, "אֲנִי הוֹלֶכֶת . לְהִתְרָאוֹת, יֶלֶד . תִשְׁמֹר עַל עַצְמְךָ . " כְּשֶׁאִמָא שֶׁל יָאִיר הִגִיעָה הוּא סִפֵּר לָה עַל הָאִשָׁה שֶׁפָּגַשׁ . הִיא הִקְשִׁיבָה לוֹ וְעֵינֶיהָ הִתְמַלְאוּ דְמָעוֹת . "מָחָר בַּצְפִירָה נַעֲמֹד וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָם," הִיא אָמְרָה . "אֵיךְ ? " שָׁאַל יָאִיר, "אֲנִי לֹא יָכוֹל לִזְכֹּר אֶת כֻּלָם, אֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתָם . " "זֶה בְּסֵדֶר," אָמְרָה אִמָא שֶׁלוֹ . "כָּל אֶחָד יַחְשֹׁב עַל מִישֶׁהוּ אֶחָד, וְכָכָה בְּיַחַד נִזְכֹּר אֶת כֻּלָם . " "אֲנִי אֶחְשֹׁב עַל הַבֵּן שֶׁל הָאִשָׁה הַזֹאת . " אָמַר יָאִיר . "רַעְיוֹן טוֹב," אָמְרָה אִמָא שֶׁלוֹ, וְחִבְּקָה אוֹתוֹ חָזָק חָזָק . 67
|
|