|
|
עמוד:66
עמוד 1 פְּגִישָׁה בֶּחָצֵר מֵאֵת נוּרִית אֵיתָן יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁנִגְמְרוּ הַלִמוּדִים, חִכָּה יָאִיר בַּחֲצַר בֵּית הַסֵפֶר לְאִמָא שֶׁלוֹ . פִּתְאוֹם נִכְנְסָה לֶחָצֵר אִשָׁה וּבְיָדָה זֵר פְּרָחִים . הִיא הִנִיחָה אֶת הַפְּרָחִים עַל הָאֶבֶן הַגְדוֹלָה שֶׁבֶּחָצֵר . יָאִיר הִסְתַקְרֵן . הוּא הִתְקָרֵב לָאֶבֶן וְרָאָה עָלֶיהָ כָּל מִינֵי שֵׁמוֹת . הוּא עָמַד וְקָרָא לְאַט לְאַט אֶת הַשֵׁמוֹת וְאָז הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְתַכֵּל עַל הָאִשָׁה . "אֵלוּ שֵׁמוֹת שֶׁל חַיָלִים שֶׁלָמְדוּ בְּבֵית הַסֵפֶר הַזֶה כְּשֶׁהָיוּ יְלָדִים . הֵם נֶהֶרְגוּ בַּמִלְחָמָה . " הִסְבִּירָה לוֹ הָאִשָׁה . "מוּזָר," חָשַׁב יָאִיר לְעַצְמוֹ . "אֲנִי כְּבָר בְּכִתָה ב', וְלֹא שַׂמְתִי לֵב לַשֵׁמוֹת עַל הָאֶבֶן . " הוּא שָׁאַל אֶת הָאִשָׁה, "גַם הַבֵּן שֶׁלָךְ לָמַד פֹּה ? " י וֹם הַזִכָּר וֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּפְעֻלוֹת הָאֵיבָה יוֹם הַזִכָּרוֹן הוּא הַיוֹם שֶׁלִפְנֵי יוֹם הָעַצְמָאוּת . בְּיוֹם זֶה מְקַיְמִים טְקָסִים לְזִכְרָם שֶׁל לוֹחֲמִים וְלוֹחֲמוֹת מִכּוֹחוֹת הַבִּטָחוֹן שֶׁנֶהֶרְגוּ בַּמִלְחָמוֹת וְשֶׁל אֶזְרָחִים שֶׁנִרְצְחוּ בְּפִגוּעִים . בְּיוֹם הַזִכָּרוֹן נִשְׁמָעוֹת שְׁתֵי צְפִירוֹת, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, וּמוֹרִידִים אֶת דֶגֶל יִשְׂרָאֵל לַחֲצִי הַתֹרֶן . 66
|
|