|
|
עמוד:42
תָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶם יְכוֹלִים לִפְגֹשׁ אֶת אַחַד הַיְלָדִים הַמַמְצִיאִים וְלִשְׁאֹל אוֹתָם שְׁאֵלוֹת . אֶת מִי תִבְחֲרוּ לִפְגֹשׁ ? מָה תִשְׁאֲלוּ ? סַמְנוּ מָה מָצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם בַּקְטָעִים שֶׁקְרָאתֶם . מָצָא חֵן בְּעֵינֵי שֶׁ . . . הַיְלָדִים הִצְלִיחוּ לְפַרְסֵם אֶת הַמִשְׂחָקִים שֶׁהִמְצִיאוּ . הַיְלָדִים קִבְּלוּ עֶזְרָה מֵהַמִשְׁפָּחוֹת שֶׁלָהֶם . הַיְלָדִים לֹא וִתְרוּ עַל הָרַעֲיוֹן שֶׁלָהֶם עַד שֶׁהִצְלִיחוּ . מַשֶׁהוּ אַחֵר : אֲנִי קָרָאתִי כָּל מִשְׁפָּט, הִדְבַּקְתִי אוֹתוֹ, וְאָז עָבַרְתִי לַמִשְׁפָּט הַבָּא . 2 3 כְּמוֹ מִי עֲבַדְתֶם - כְּמוֹ אֱיָל אוֹ כְּמוֹ אָנָה ? 4 קֹדֶם מִיַנְתִי אֶת כָּל הַמִשְׁפָּטִים, וְאַחַר כָּךְ הִדְבַּקְתִי אוֹתָם בַּמָקוֹם . נָדָבמִירַנְדָה סֵם 42
|
|