|
|
עמוד:20
אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱזַנְתֶם לַסִפּוּר . . . מָה קָרָה קֹדֶם ? כִּתְבוּ לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי . שֶׁהַיְלָדִים בָּאוּ לְשַׂחֵק בַּגַן שֶׁלוֹ . הָעֲנָק נָסַע לְאֶרֶץ רְחוֹקָה לִפְנֵי / אַחֲרֵי שֶׁהַיְלָדִים נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ הָאָבִיב הִגִיעַ לַגַן שֶׁל הָעֲנָק לִפְנֵי / אַחֲרֵי בְּלִי רְשׁוּת . שֶׁהוּא הָרַס הָעֲנָק הֵבִין לָמָה הָאָבִיב לֹא הִגִיעַ לַגַן לִפְנֵי / אַחֲרֵי אֶת הַחוֹמָה . בִּתְחִלַת הַסִפּוּר, הַיְלָדִים אָמְרוּ : "אֵין גַן כָּזֶה בְּכָל הָעוֹלָם ! וְהוּא רַק שֶׁלָנוּ ! " לָמָה הַיְלָדִים הִרְגִישׁוּ שֶׁהַגַן שַׁיָךְ לָהֶם ? הֵעָזְרוּ בַּמַחְסָן וְהַשְׁלִימוּ . כִּי הֵם לֹא . הָעֲנָק שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ : "לָמָה מְאַחֵר הָאָבִיב לָבוֹא ? " מָה דַעְתְכֶם, לָמָה הָאָבִיב לֹא הִגִיעַ לַגַן שֶׁל הָעֲנָק ? הַרְבֵּה פְּעָמִים דְמוּיוֹת מִשְׁתַנוֹת בְּמַהֲלַךְ הַסִפּוּר . אֵיךְ הִשְׁתַנָה הָעֲנָק ? בְּהַתְחָלַת הַסִפּוּר הוּא בְּסוֹף הַסִפּוּר הוּא 1 2 מַחְסָן חָשְׁבוּ • יַחֲזֹר • שֶׁהָעֲנָק • לְעוֹלָם 3 4 20
|
|