|
|
עמוד:15
ב . שברים על ישר המספרים לאחר שהתלמידים פותרים את הסעיף, כדאי לדון בתשובותיהם ולשאול אותם איך הם ידעו אילו שברים מתאימים . אם יש תלמידים שאינם יודעים אילו שברים מתאימים, אפשר להשאיר את השאלה פתוחה ולחזור אליה אחרי פעילות 2 . ב פעילות 2 יש להשתמש בפסים לגזירה המצורפים בסוף הספר . גוזרים את הפסים ומוצאים בעזרתם נקודות על ישר מספרים שאורך קטע היחידה בו הוא כאורך הפס . הפעילות הזאת עוזרת לתלמידים לקשר בין משמעות השבר כחלק משלם למשמעות השבר כנקודה על ישר המספרים . תחילה משתמשים בפס שלם כדי לסמן את המספרים השלמים על הישר ומבינים שהמרווח בין כל שני מספרים שלמים שווה לאורך הפס . לאחר מכן משתמשים בפסים כדי לסמן על הישר שברים קטנים מ- 1 , שברים גדולים מ- 1 ומספרים מעורבים . כדאי לפתור את סעיף א בהנחיית המורה ולקיים את ה דיון שאחריו . את סעיפים ב – ד התלמידים יכולים לפתור באופן עצמאי . ב סעיף ד על התלמידים להשתמש בפס שאינו מחולק . לאחר שהם מקפלים אותו לשני חלקים שווים ופותחים את הקיפול, נוצר קו המחלק את הפס 3 יש 1 1 ) . כדי לסמן את 34 או 12 , 2 לשני חלקים שווים, ואפשר לסמן בעזרתו חצאים ( למשל 2 לקפל את הפס פעמיים – לקפל אותו לשני חלקים שווים, ואז לקפל שוב את הפס המקופל לשני חלקים שווים . כשפותחים את כל הקיפולים מקבלים פס המחולק ל- 4 חלקים שווים . ב פעילויות 3 – 5 התלמידים מתבקשים לסמן שברים על ישרי מספרים נתונים . ב פעילויות 3 ו- 4 עליהם לסמן שבר אחד על שלושה ישרי מספרים . הישרים הנתונים שווים זה לזה באורכם, אך בכל אחד מהם קטע היחידה באורך שונה . מיקום השבר תלוי באורך של קטע היחידה, ולכן בכל ישר יש לסמן את השבר במקום אחר . חשוב לוודא שהתלמידים מבינים שבישר המספרים קטע היחידה, כלומר הקטע שבין כל שני מספרים שלמים עוקבים, הוא היחידה השלמה ולא הישר כולו . למשל, בישר הזה שב פעילות 1 מאורך הישר . 1 בשנת של מספר 2 משום שזהו 3 3 יהיו תלמידים שיסמנו בטעות את השבר 3 1 מאורך הקטע בין 0 ל- 1 : 1 הוא ליד השנת הראשונה מימין ל- 0 , כלומר 3 מקומו של השבר 3 50 3 61 4 2 ב פעילות 5 התלמידים בוחרים על איזה ישר לסמן כל שבר : 5 4 4 5 . בחרו את הישר המתאים לכתיבת כל שבר וכתבו אותו במקום המתאים : 5 40 51 32 30 41 2 4 , למשל, נוח לסמן על הישר שבו כל קטע יחידה מחולק ל- 5 חלקים שווים, כלומר את השבר 5 הישר התחתון . 15
|
|