|
עמוד:31
א . כפל שבר בשבר הדוגמאות שבפעילות אינן הוכחה לכך שזה המצב תמיד, אך הן עוזרות לפתח אינטואיציה ולהביא את התלמידים לשער שזה המצב גם עם שברים ומספרים מעורבים אחרים . ב פעילות 20 התלמידים מיישמים באופן ישיר את המסקנות מפעילות 19 ומשבצים שברים גדולים מ- 1 או קטנים מ- 1 , לפי מה שמתאים באי-שוויון . הינה פתרון לדוגמה : 20 . השלימו מספרים מתאימים . א 1 3 # 2 > 5 1 3 2 1 3 # 2 < 5 1 3 2 ג 9 5 > # 9 5 9 5 < # 9 5 ב 2 3 > # 2 3 2 3 < # 2 3 8 4 3 2 3 2 3 2 4 3 ב פעילות 21 התלמידים פותרים בעיות ומקשרים שוב בין המסקנה מפעילות 19 ובין הקשרים שונים . בהקשרים קונקרטיים קל יותר להבין מתי התוצאה גדולה מהגורמים ומתי היא קטנה מהם . ב פעילות 22 התלמידים פותרים תרגילי חזקה . הנושא נלמד בכיתה ד, אך בפעילות זו הם פותרים לראשונה גם תרגילי חזקה שבהם בסיס החזקה הוא שבר או מספר מעורב . לכן הם גם נתקלים לראשונה במצב שבו התוצאה של תרגיל חזקה קטנה מבסיס החזקה . לאחר שהם פותרים את התרגילים, התלמידים מתבקשים לחפש את התרגילים שהתוצאה שלהם קטנה מהבסיס ולמצוא את המשותף להם . בכל התרגילים האלה ( סעיפים ג , ד , ז ו- ח ) בסיס החזקה קטן מ- 1 . תלמידים עשויים לכתוב גם שהמשותף הוא שבכל התרגילים בסיס החזקה הוא שבר . כדאי להפנות את תשומת ליבם ל סעיף ט , שבו בסיס החזקה הוא שבר, אבל התוצאה גדולה מהבסיס, משום שמדובר בשבר גדול מ- 1 . ב פעילות 25 יש רשימה ארוכה של תרגילים, אך התלמידים מתבקשים לפתור רק את אלה שהתוצאה שלהם קטנה מ- 1 . פעילות זו מעודדת את התלמידים להסתכל על התרגילים לפני שהם ניגשים לפתור אותם ולהיעזר באומדן כדי לקבל מידע על התוצאה . שימו לב לנתון – במחצית מהתרגילים התוצאה קטנה מ- 1 . כלומר תלמידים שמצאו 7 תרגילים כאלה יודעים שמצאו את כולם ואין צורך לחפש עוד . כמובן שתלמידים שעדיין אינם בטוחים ביכולת שלהם לעשות אומדן מוזמנים לפתור גם תרגילים אחרים עד שימצאו את 7 התרגילים המבוקשים . התרגילים שהתוצאה שלהם קטנה מ- 1 הם התרגילים ב סעיפים ג , ד , ו , י , יא , יג ו- יד . 31
|
|