|
|
עמוד:8
מה אומרים המומחים על צמצום הצריכה ? לא כל המומחים מסכימים עם הקביעה שבישראל יש מחסור במים ושהתושבים צריכים להתגייס ולחסוך במים . מומחים אלה סבורים שמתקני ההתפלה מסוגלים לתת מענה לביקוש של כלל הצרכנים ושאת ההחלטה על כמות המים הנצרכת יש להשאיר לבחירתו של כל צרכן . אם צרכן בוחר לחרוג מן הכמות המוגדרת ככמות בסיסית, יש לאפשר זאת בתמורה לתשלום גבוה יותר . המצדדים בעמדה זו מוסיפים שאפשר לחסוך במים באמצעים יעילים, כמו מניעת דלף בצנרת, תמריצים לשימוש במתקנים חוסכי - מים, התאמה אקלימית של הצמחייה העירונית באמצעות שימוש בצמחים חסכני - מים, צמצום האידוי ממאגרים, והקמת מתקנים להחדרת מי שיטפונות ומים מותפלים למאגרים תת - קרקעיים . המומחים שתומכים בחיסכון בצריכת המים של הצרכן הפרטי ושל יתר המשתמשים, טוענים שהמחסור צפוי להחמיר בעקבות משבר האקלים העולמי, ולכן נדרש שינוי בהרגלי הצריכה לטווח הארוך . החיסכון הזה יביא גם לצמצום בהיקף הפעילות של מתקני ההתפלה הצורכים אנרגיה וגורמים לזיהום אוויר . האם להקצות מים לחקלאות ? הקצאת מים לחקלאות היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בדיון על משק המים בישראל . יש הגורסים שיש להקצות מים לחקלאות, ולהמשיך ולטפח אותה שכן היא חלק מהמורשת התרבותית הקושרת את עם ישראל לאדמתו . האזורים המעובדים והמוּשקים הם הפגנת נוכחות במרחב והם מחזקים את אחיזת המדינה בקרקע . החקלאות אף שומרת על "ריאות ירוקות" ועוצרת לַחֲצֵי פיתוח והתפשטות של המרחב העירוני הבנוי . נוסף לכך, זהו ענף התורם לחיזוקם הכלכלי של יישובים חקלאיים בפריפריה ולמשק הלאומי בכללותו . את כל היתרונות האלה אפשר להשיג גם באמצעות השקיה במים מושבים ( מטוהרים ) , אבל חלק מהגידולים דורשים השקיה במים שפירים . מפעלי מים עיקריים בישראל יש הגורסים שצריך להמשיך ולהקצות מים שפירים לחקלאות כדי להבטיח אספקה יציבה של תוצרת מזון טרי, בעיקר ירקות ופירות, ואכן על פי החלטת ממשלה מראשית שנות האלפיים עומדים לרשות החקלאות כ - 500 מיליון מ״ק 8
|
|