|
|
עמוד:45
הנסיעה ברכב הפרטי והעלייה במספר כלי הרכב הפרטיים הן עדות לרמת החיים הגבוהה בישראל, אך אנחנו נמצאים במצב שבו רמת החיים פוגעת באיכות החיים . מומחים ומקבלי החלטות צריכים לקחת את ההגה לידיים ולחלץ את תושבי ישראל מהפקקים . הידע קיים אבל צריך גם ליישם אותו . נתחיל משיפור השירות בתחבורה הציבורית : 1 זמן השהייה בדרך צריך להיות קצר מזמן הנסיעה ברכב הפרטי . 2 לוח זמנים אמין . 3 התחבורה הציבורית צריכה לכסות שטחים נרחבים, מרחקי ההליכה בין התחנות צריכים להיות קצרים, והצורך לעבור בין כלי תחבורה צריך להיות מועט . 4 הנסיעה צריכה להיות נוחה . 5 תנאי ההמתנה צריכים להיות נוחים . 6 נגישות לאוכלוסיות מיוחדות . 7 תחושת ביטחון בנסיעה ובהמתנה . תנאי נוסף הוא פיתוח ושיפור של תשתיות התחבורה הציבורית : 1 הקמה, שדרוג ותחזוקה של התשתיות - הקמת סככות המתנה נוחות, תחנות אוטובוס ורכבת נגישות, הימצאות מפות ולוחות זמנים בתחנות, הקצאת נתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית, מתן עדיפות ברמזורים . 2 הגברת אכיפה על נהגי מכוניות פרטיות שנוסעים בנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית . 3 שיפור האמצעים המשלימים לתחבורה ציבורית מיטבית, כמו מסלולי אופניים, מדרכות ראויות להולכי רגל, מעברים בטוחים להולכי רגל . אחרי שישופרו התנאים האלה אפשר לעבור לשלב הבא שבו לא יהיה כדאי לנסוע במכוניות פרטיות . איך עושים את זה ? 1 מצמצמים מקומות חניה . 2 מעודדים פדיון חניה – עובדים שיוותרו על הגעה במכונית פרטית יקבלו תוספת במשכורת כפדיון חניה . 3 מגדילים קנסות על עבֵרות כמו הפרעה למעבר חציה וחניה על מדרכה . 4 גובים "אגרות גודש" שהן תשלום על כניסה אל מרכזי הערים בשעות העומס . 5 מקימים חניונים בשולי הערים שבהם אפשר יהיה להחנות ולהמשיך בתחבורה ציבורית . 6 מעודדים מעסיקים להקים מערך היסעים לעובדים וליזום שיתוף בכלי הרכב, כך שכמה עובדים יגיעו יחד אל מקום העבודה . חלק מהפתרונות שהוצגו כבר מיושמים בשטח, צריך רק להגדיל את היקף היישום שלהם . בלה בלה בלה מוותרים על נסיעה במכונית פרטית . תחנת רכבת סבידור מרכז, תל אביב בשעת בוקר, 2020 45
|
|