עמוד:43

שבילי אופניים כחלק מתכנון מוּטה תחבורה ציבורית, קופנהגן, דנמרק, 2019 ( צילום : Perekotypole / Shutterstock . com ) לכל אלה יש להוסיף גם את הקושי להעביר החלטות . בכל פרויקט מעורבים גורמים רבים, כמו גופים ורשויות, ראשי ערים, מהנדסים, אנשי תקציבים ומשרדי ממשלה . בדרך כלל יש מחלוקות רבות בין הגורמים האלה ואין מי שיכריע ביניהם, וכך תוכניות נתקעות . חוקרים אף תולים את העומס בכבישים במדיניות כלכלית שמעודדת שימוש ברכב פרטי על ידי מתן הטבות בשכר בחברות מסוימות לבעלי רכב פרטי . ויש אף שמפקפקים בנכונות של המדינה לעודד את הציבור לרכוש פחות כלי רכב משום שהיא גורפת בכל שנה הון ממיסוי על רכישת מכוניות חדשות ועל דלק . אז איך יוצאים מהפקקים ? חוקרים ומתכננים בעולם סבורים שפקקים הם לא בעיה תחבורתית אלא תכנונית, ואם המרחב מתוכנן נכון אפשר למנוע ממרבית האוכלוסייה לסבול מפקקים . הכירו את שיטת Transit - Oriented Development ) TOD ( – פיתוח מוּטה תחבורה ציבורית . TOD היא גישה שדוגלת בתכנון הפיתוח העירוני ושימושי הקרקע בהתאם לתשתיות של התחבורה הציבורית . על פי הגישה הזאת, שימושים עירוניים כמו מגורים, מסחר, תעסוקה ופנאי יהיו במרחק הליכה סביר מתחנות של תחבורה ציבורית . כך כל המרחב העירוני יהיה נגיש ואפשר יהיה להימנע משימוש ברכב פרטי . את קופנהגן למשל תכננו כבר בשנת 1947 כך שכל השכונות שלה ימוקמו לאורך חמישה צירי רכבת שמגיעים אל מרכז העיר . השטחים הסמוכים לקווי הרכבת הם שטחים פתוחים שבהם הוקמה מערכת שבילים לאופניים . האם בקופנהגן אין פקקים כלל ? בשעות העומס יש פקקים גם בקופנהגן, אבל כשני שלישים מהתושבים נוסעים בתחבורה ציבורית ולכן אינם מושפעים מהם . כיצד ישראל יכולה לצאת מהמלכוד התחבורתי שהיא נמצאת בו ? על פי ארגון "תחבורה היום ומחר", צריכים להתקיים כמה תנאים כדי שלאנשים יהיה כדאי להשתמש בתחבורה הציבורית . חוקרים ומתכננים בעולם סבורים שפקקים הם לא בעיה תחבורתית אלא תכנונית, ואם המרחב מתוכנן נכון אפשר למנוע ממרבית האוכלוסייה לסבול מפקקים 43

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר