|
|
עמוד:28
28 7 . הַקִיפוּ אֶת הַמִילָה הַמַתְאִימָה . אֲנִי קוֹרֵא ( צִיפּוֹר / סִיפּוּר ) עַל ( צִיפּוֹר / סִיפּוּר ) שֶלֹא רוֹצָה לָעוּף, הִיא רוֹצָה לָטוּס . הִיא ( שָאֲלָה / שְאֵלָה ) אֶת אִימָא שֶלָה, "אִימָא, אֵיךְ מְטוֹסִים טָסִים בַּשָמַיִים ? " אִימָא שֶלָה חָשְבָה עַל הַ ( שָאֲלָה / שְאֵלָה ) וְעָנְתָה, "כְּמוֹ הַצִיפּוֹרִים ! " 8 . כִּתְבוּ אֶת הַמִילָה הַמַתְאִימָה בְּכָל מִשְפָּט . אַיָה מְסַפֶּרֶת : אֲנִי אוֹהֶבֶת לִקְרוֹא הַסְפָרִים עַל דוֹד אַרְיֵה . הַסִיפּוּרִים הָאֵלֶה מַצְחִיקִים עִם / אֶת . אֲנִי רוֹאָה בַּדִמְיוֹן הַמַסָעוֹת וְחוֹשֶבֶת כָּל שֶלִי / אוֹתִי אֶת / עִם שֶלוֹ / שֶלָהֶם עַל / עִם הַמְקוֹמוֹת הַמוּזָרִים . אֵיזֶה כֵּיף לָאַחְיָינִים שֶל דוֹד אַרְיֵה . יֵש דוֹד מְיוּחָד ! אוֹתָם / לָהֶם אֲבָל רָאִיתִי בַּטֵלֵוִויזְיָה סִיפּוּר שֶקָרָה בֶּאֱמֶת אִישָה מִצָרְפָת . לְ / אֶת הִיא רָצְתָה לָקַחַת הַבָּנוֹת שֶלָה לְמַסָע . רָצוּ לָטוּס בְּמָטוֹס, עִם / אֶת הֵן / שֶלָהֶן אֲבָל אִימָא רָצְתָה לָשוּט בִּסְפִינָה . הִיא הֵבִיאָה הַרְבֵּה אוֹכֶל לַסְפִינָה, שֶלָהֶן / אוֹתָן וְהֵן יָצְאוּ לַמַסָע . אַחֲרֵי כַּמָה חוֹדָשִים אֲנָשִים רָאוּ אוֹתָן / שֶלָהֶן הֵן / אוֹתָן בְּאוֹסְטְרַלְיָה . אֵיזוֹ הַרְפַּתְקָה נֶהֱדֶרֶת הָיְיתָה ! לָהֶן / אוֹתָן
|
|