|
|
עמוד:7
7 אַבָּא : "מוֹרָה מְצוּיֶנֶת, אֲחוֹתְךָ יַסְמִין ! " צָחַק / צָחֲקָה הָיָה לִי קָשֶה לִלְמוֹד לִרְכּוֹב עַל אוֹפַנַיִים . בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה עָלִית / עָלִיתִי עַל הָאוֹפַנַיִים, רֶגֶל אַחַת, וְעוֹד רֶגֶל וְ . . . בּוּם ! . נָפַל / נָפַלְתִי בַּפַּעַם הַשְנִייָה . . . לְאַט - לְאַט . . . בּוּם ! עוֹד פַּעַם נָפַלְתִי ! לֹא לָקוּם . רָצְתָה / רָצִיתִי אֲחוֹתִי לִי : "פַּעַם גַם אֲנִי כָּל הַזְמַן , אָמַרְתְ / אָמְרָה נָפְלָה / נָפַלְתִי וְכָל הַזְמַן . " קַמְתְ / קַמְתִי "אַתְ ? " שָאַלְתִי אֶת אֲחוֹתִי . נָפְלָה / נָפַלְתְ "כֵּן," הִיא , "וְהַיוֹם אֲנִי מְצוּיָן . " עָנָה / עָנְתָה רוֹכֶבֶת / רוֹכֵב אֲחוֹתִי אוֹתִי כָּל יוֹם . וְעַכְשָיו אֲנִי רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַיִים מְצוּיָן ! לִימְדָה / לִימֵד אֵיזֶה כֵּיף ! ! ! מְצוּיֶנֶת ممتازة
|
|