|
|
עמוד:38
38 4 . קִרְאוּ אֶת הַסִיפּוּר וְהַשְלִימוּ עִם הַמִילִים צָרִיךְ , צְרִיכָה , צְרִיכִים אוֹ צְרִיכוֹת . טִיוּל לְיַפָּן אֲנִי וְהַמִשְפָּחָה שֶלִי נוֹסְעִים לְטִיוּל בְּיַפָּן . אֲנַחְנוּ הַרְבֵּה מְאוֹד דְבָרִים : אִימָא תִיק חָדָש, וְאַבָּא נַעֲלַיִים חֲדָשוֹת . נַסְרִין וְאַיָה מְעִילִים חַמִים . מַחְמוּד וַאֲנִי כּוֹבָעִים . "מָתַי אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִקְנוֹת אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה ? " שָאַלְתִי אֶת אִימָא . אֲבָל אִימָא אָמְרָה : "אַבָּא כְּבָר קָנָה נַעֲלַיִים חֲדָשוֹת, וַאֲנִי כְּבָר קָנִיתִי לְנַסְרִין וּלְאַיָה מְעִילִים . אֲנַחְנוּ לֹא יוֹתֵר כְּלוּם . " "אַתְ תִיק חָדָש," אָמַרְתִי, "וּמַחְמוּד וַאֲנִי כּוֹבָעִים . שָכַחְתְ ? " "סָבְתָא נָתְנָה לִי אֶת הַתִיק שֶלָה," אָמְרָה אִימָא, "אֲנִי לֹא תִיק חָדָש . וְאַתָה וּמַחְמוּד לֹא כּוֹבָעִים חֲדָשִים . יֵש לָכֶם הַרְבֵּה כּוֹבָעִים ! " הַיוֹם בַּבּוֹקֶר שַׂמְנוּ אֶת כָּל הַדְבָרִים בַּתִיקִים, וְאַבָּא אָמַר : "הַתִיקִים שֶלָנוּ כָּל כָּךְ כְּבֵדִים . אֲנַחְנוּ לֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים ! אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים רַק לְשָבוּעַ . "
|
|