|
|
עמוד:78
יש ואין הקניה : לומדים את " יש " ו " אין" כמילים שלמות ( עדיין לא נלמד סימן הניקוד במילים אלה ) כדי להעשיר את יכולת הביטוי של הילדים . כותבים אותן על הלוח בלי להרחיב על סימן הניקוד צירה המופיע בשתיהן . בשלב זה של הלימוד לא מצרפים עדיין את נטיית לי / לך / לו וכו ' . כרגע מסתפקים בשמות של ילדים ובמה שיש להם או אין להם . השימוש בצירוף " יש לי " או " יש לו " וכ ' מגיע בשלב מאוחר יותר . מדגימים את השימוש במילים יש / אין במשפטים כמו – לפאדי יש עיפרון . לנדיה יש ספר . לסחר אין כדור . לדינה אין אופניים . אפשר גם בצורת שאלה על ילדים בכיתה : לפאדי יש אופניים ? וכו ' . מזמינים את הילדים לומר משפטים קצרים לבחירתם עם המילים החדשות . כל תלמיד יאמר משפט עם " יש " ומשפט עם " אין " על אחד הילדים בכיתה או על אחד מבני משפחתם ( למשל : לאבא שלי יש מכונית ) . זמן משחק , דיבור ועוד מניחים חפצים שונים על שולחן המורה , למשל עיפרון , ספר , מחברת , צבעים , מחק , מספריים , דבק . אומרים משפטי " יש " ו " אין " המתייחסים למה שיש על השולחן , למשל : על השולחן יש ספר , על השולחן אין כדור ( בהנחה שיש על השולחן ספר אך אין כדור ) , מתחת לשולחן יש אופניים וכו ' . כשהמורה אומר / ת משפט נכון הילדים מוחאים כף . כשהמורה אומר / ת משפט לא נכון הילדים מסמנים " לא " בתנועת יד .
|
|