על הסדרה "מדברים בעברית"

עמוד:8

, ( 115 , 48 , 46 , 40 התרגום לערבית יציג את הזמן הווה - עתיד המתאים להקשר שלנו . הגוף – זמן הווה בעברית מתאים לכמה גופים ( למשל : הולך – הוא הולך , אני הולך , אתה הולך ) , אך לא כך בערבית . לכן התרגום לערבית כולל את הגוף המתאים לעושה הפעולה המופיע בטקסט ( למשל , עמוד , 89 , 71 165 , 144 , 94 , 91 ) שם הפועל – בערבית לא קיימת הצורה הזאת . לכן התרגום לערבית מכיל צירוף שלם , כלומר – מתורגמת המשמעות של הצירוף כולו ( למשל , עמוד 167 , 158 , 156 ) מילים – באופן כללי התרגום נשען על הטקסט , ולפעמים מתורגם צירוף שלם במשמעותו ולא מילולית , למשל עמוד : 160 המשמעות של " רוצה ללכת לחוג " היא "רוצה להשתתף בחוג " ( ולא ללכת בשתי רגליה ) , וכך מופיע בתרגום לערבית . חשוב שהילדים יבינו את הטקסט ואת המשמעות של הצירוף הזה בטקסט שלפניהם . בעמוד 104 מופיעה המילה " הפסקה " ומשמעותה בטקסט היא הפסקה בבית הספר , ולכן גם התרגום מכוון למשמעות זו . בחלקים השני והשלישי של הספר מופיעות רשימות מרוכזות של המילים החדשות להקניה ( בחלק השני של הספר מופיעה רשימה כזו בסוף כל תנועה , ובחלק השלישי היא מופיעה אחרי כל יחידה המוקדשת לאחת הדירות בבניין המשותף ) . המילים ברשימות אלה מתורגמות לטובת התלמידים וההורים , ומאפשרות לחזור אליהן גם בהמשך , בתהליך ההתקדמות של הלימוד בספר . לחזרה זו יש חשיבות רבה מכיוון שמילים אינן נרכשות בפעם אחת ויש לחזור ולתרגל את משמעותן ואת השימוש בהן שוב ושוב . אוצר המילים בסדרה נבנה בהדרגה ובאמצעות חזרות בהקשרים שונים . הניקוד בספר - " מדברים בעברית " לכיתה ג מנוקד במלואו , מלבד דגשים שאינם נשמעים בהגייה המקובלת היום ( דגשים באותיות שאינן ב , כ , פ ) . החלטה זו נשענת על המסמך " ניקוד טקסטים בספרי לימוד לבית הספר היסודי " של משרד החינוך . כדי להקל על לימוד הקריאה וכדי להניח תשתית לקריאה בהמשך בכתיב חסר ניקוד , מופיעות בו גם אימות קריאה ( למשל במילים סיפור , כיתה ) . ההחלטה להוסיף אימות קריאה נשענת על כללי הכתיב החדשים של האקדמיה ללשון , הקובעים כי אפשר להשתמש באימות קריאה גם בכתיב מנוקד לצורך לימוד ראשית הקריאה ( כללי הכתיב המלא , האקדמיה ללשון העברית , תשע " ח ) . התבניות הדקדוקיות והמבנים התחביריים בסדרה " מדברים בעברית " מצומצמים ומוגבלים ליחידות בסיסיות ושכיחות בעלות משמעות תקשורתית במצבים אמיתיים של החיים והלימודים . בספר ג , כמו גם בשאר ספרי הסדרה , המבנים הלשוניים מוקנים בהקשר , במסגרת מפגש עם טקסטים טבעיים במבחר סוגות . התופעות הלשוניות מודגמות בעזרת ציורים כדי להקל את ההבנה . במקרים שיש בהם דמיון לשפה הערבית או שוני ממנה , נוספת גם הדגמה של התופעה בערבית המשווה בין השפות . הנושאים הלשוניים נלמדים בסדרה באופן מדורג , כך שמיומנויות ההבנה וההפקה של התלמידים מתרחבות ככל שהם מתקדמים בספרי הסדרה . העיקרון המנחה הוא התקדמות ספירלית - מבנים לשוניים שהתלמידים נחשפו אליהם בכיתה ג יחזרו גם בכיתה ד וכן הלאה - במטרה לבסס את השליטה של התלמידים ואת יכולת ההבנה וההבעה שלהם . המהדורה הדיגיטלית של הספר " מדברים בעברית" לכיתה ג כוללת קובצי שמע להאזנה , פעילויות ומשחקים דיגיטליים המיועדים לכיתה ולעבודה פרטנית . מטרת הפעילויות והמשחקים המתוקשבים היא תרגול משפטי מפתח ומבני שיח יומיומי שגורים , וכן חזרה ותרגול נוסף של אוצר המילים והנושאים הלשוניים הנלמדים בספר הלימוד . לשם השגת מטרות אלה פותחו במיוחד פעילויות ומשחקים אינטראקטיביים , המבוססים על עולם התוכן של ילדים צעירים ומשלבים גרפיקה ושמע . פעילויות ומשחקים אלה יכולים לשמש לתרגול חוזר ונשנה בצורה מהנה וחדשנית בכיתה או באופן פרטני , על פי הצרכים השונים של התלמידים בכיתה . הצעות נוספות להפעלה בכיתה משולבות במדריך למורה במטרה לזמן התנסות ותרגול בעברית בדרך חווייתית ומשחקית . חלק מן ההצעות האלה מופיעות תחת הכותרת : זמן משחק , דיבור ועוד . מומלץ גם להפעיל בכיתה ובבית הספר פעילויות ואירועים המקדמים התנסויות של התלמידים ברוח הלמידה המשמעותית , כגון : הקמת שוק עירוני בחצר בית הספר , שבו קונים ומוכרים בעברית ; הכנת ספרונים אישיים למשפחה או לחברים צעירים בבית הספר ; יום קומיקס בעברית ; בוקר שירה בעברית ; יום משחקי חצר בעברית ; חגיגה של יום הלשון העברית ( מתקיים ב - כ " א בטבת ); המחזת הצגות המבוססות על סיפורים מהספר והצגתן בהפסקה או ביום הורים ; יום השפות ( שבו יש פעילויות בשלוש השפות ) , ועוד . הערכת הישגי התלמידים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה . על פי תוכנית הלימודים 10 תוכנית לימודים " עברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים " לשלוש חטיבות הגיל : ג - יב , ירושלים התשע " ב ( 2011 )

קודם  |  הבא