|
|
עמוד:89
כדאי לספר את הסיפור על שי ומיכאל לפני שהתלמידים פותחים את הספר ורואים את התמונות , ולבקש מהתלמידים לשער אילו אורחים יקבלו פרוסות עוגה גדולות יותר . אפשר להפוך את הפעילות למוחשית יותר ולהכין מראש שני דפים שווים בגודלם שייצגו את העוגות ) בנספח ב בסוף המדריך הזה מצורפים דפים לצילום שעליהם מסורטטים קווי חלוקה ל - 8 חלקים ול - 12 חלקים ( , להזמין ללוח שני ילדים שיהיו שי ומיכאל ולבקש מהם " לחתוך את העוגה " לפי מספר האורחים שהזמינו , כלומר לגזור את הדפים לפי הקווים . כך יהיה קל יותר להשוות בין החלקים של העוגות . לכל של שי פרוסת מתאים עוגה השבר מתאים 1 12 שבר . פרוסות : לפרוסה העוגה מהעוגה של מיכאל של מיכאל גדולות מתאים יותר השבר , וכך מסיקים . 1 8 לפרוסה ש - מהעוגה 1 < 1 ) שמינית גדול מאחת חלקי שתים עשרה ( . שימו לב שההשוואה בין השברים במקרה הזה אפשרית רק משום שהשלמים ) כלומר העוגות ( שווים . פעילות 15 דומה לפעילות , 14 אך אין בה איור של העוגות המחולקות . התלמידים נדרשים לדמיין את העוגות המחולקות ולהיעזר במסקנות מפעילות . 14 חשוב לקיים את הדיון שבסוף פעילות : 15 דיון מדוע ככל שמחלקים צורה ליותר חלקים , כך השבר המתאים לחלק קטן יותר ? כדאי ללוות את הדיון בציור שתי עוגות שוות על הלוח , אחת מהן מחולקת ל - 6 חלקים שווים והשנייה ל - 10 חלקים שווים , כדי להמחיש לתלמידים שכשמחלקים את אותה עוגה לחלקים רבים יותר , היא תספיק ליותר אורחים , ולכן כל חלק הוא בהכרח קטן יותר . מושית הבלשית ( עמוד 149 ) ( ראו בסוף המדריך , עמודים 126 – 121 ) פעילות 18 מוגדרת אתגר . בפעילות הזאת רואים את החלקים , אך לא רואים את השלמים שמהם החלקים נגזרו . כתוב שהשלמים שווים , ולכן אפשר להשוות בין החלקים . משלושת השברים 1 הוא השבר הגדול ביותר , ולכן הוא מתאים לחלק הגדול ביותר ) העליון ( . 1 10 הוא השבר הקטן ביותר , ולכן הוא מתאים לחלק הקטן ביותר ) התחתון ( . בפעילות 19 משתמשים בחלקי קרשים מדף הגזירה שבמארז האבזרים , ובודקים כמה פעמים נכנס כל חלק בקרש השלם . אפשר לבדוק גם בעזרת דף נייר – מסמנים את אורך החלק על הדף , ואז בודקים כמה פעמים החלק המסומן נכנס בקרש השלם .
|
|