|
|
עמוד:28
פעילות 4 עוסקת בנושא היעילות . לרוב התלמידים יהיה קל יותר לחשב 4 קפיצות של 12 מלחשב 12 קפיצות של . 4 בפעילות , 5 שבה ההפרש בין הגורמים בכל תרגיל גדול , כנראה לא תהיה לתלמידים כלל התלבטות בנושא . פעילויות 8 – 6 עוסקות בקשרים בין תרגילים . בכל הפעילויות נוח שהגורם הקטן ייצג את מספר הקפיצות , ולכן אם הוא גדל ) כמו בפעילות 6 ( יש להוסיף קפיצות , ואם הוא קטן ) כמו בפעילות 7 ( יש להוריד קפיצות . הנה הפתרון של פעילות : 6 . 6 פתרו בעזרת קפיצות על ישר המספרים : 4 × 220 = 880 שנואת ציור הישר כך שיתאים לתרגיל 5 × 220 = 1 , 100 ופתרו . בפעילות 8 אין הכרח לצייר את הקפיצות ) אפשר גם לחשוב על ייצוג אחר לקבוצות שוות ( . בסעיף ג , המוגדר אתגר , אפשר לתאר שני סוגים של קשרים בין התרגיל הפתור 140 × 4 = 560 ובין התרגיל ___ = : 140 × 8 קשר של חיבור – יש להוסיף 4 קפיצות ) או קבוצות ( של , 140 כלומר התוצאה תגדל ב - ; 560 קשר של כפל – מספר הקפיצות ) או הקבוצות ( גדל פי , 2 כלומר התוצאה תגדל פי . 2 בשתי הדרכים מתקבל הפתרון . 140 × 8 = 1 , 120 בפעילויות 10 – 9 התלמידים פותרים תרגילי חילוק בעזרת קפיצות על ישר המספרים . המספר הראשון בתרגיל החילוק מייצג את הנקודה שאליה מגיעים בסוף , והמספר השני יכול לייצג את הגודל של כל קפיצה או את מספר הקפיצות . באופן מעשי קשה יותר להשתמש באפשרות השנייה כדי לפתור תרגילי חילוק . כשהמספר הנתון מייצג את מספר הקפיצות , ואין יודעים את הגודל של כל קפיצה , פותרים את התרגילים בדרך של נסייה וטעייה . לעומת זאת , כשהמספר הידוע הוא הגודל של כל קפיצה , מתקדמים בקפיצות המתאימות עד שמגיעים למספר המבוקש , ואז מונים את הקפיצות . מספר הקפיצות הוא התוצאה של התרגיל . על התלמידים להשתמש בתובנה כדי להחליט אם להתאים את המספר השני בתרגיל החילוק לגודל של כל קפיצה או למספר הקפיצות . בפעילות 9 עוסקים בכך . יש להניח שלרוב התלמידים יהיה קל יותר לפתור את סעיף א , שבו המספר 11 בתרגיל ___ = 110 : 11 מייצג את גודל הקפיצה , מאת סעיף ב , שבו המספר 11 מייצג את מספר הקפיצות . בפעילות 10 סביר שלתלמידים לא תהיה התלבטות בנוגע לתפקיד הגורם . זאת בגלל ההפרש הגדול בין הגורמים וכן בגלל המספרים הנוחים בתרגילים .
|
|