|
|
עמוד:83
כדאי לתאר לתלמידים את המצב של דניאל לפני שהם רואים את הפתרון ולבקש מהם להציע בעצמם לדניאל איך לפעול . דניאל יכולה להמיר מאה אחת ב - 10 עשרות ואחר כך להפחית , כפי שמתואר בספר : לדניאל אין מספיק עשרות להפחית ולכן היא ממירה מאה אחת ב 10 עשרות . דניאל מפחיתה 6 עשרות . המספר המתאים עכשו הוא בסוף פעילות 2 מופיע דיון : דיּוּן מה דניאל היתה עושה אם הקביות היו מראות 6 יחידות ולא 6 עשרות ? המצב המתואר בדיון קשה יותר להבנה . ייתכן שתלמידים יציעו להמיר מאה אחת ב - 100 יחידות . אולם המרה כזו אינה יעילה וגם אינה אפשרית ) אין מספיק כרטיסים ( . על דניאל להמיר תחילה מאה אחת ב - 10 עשרות , ואחר כך להמיר עשרת אחת ב - 10 יחידות . לבסוף יהיו לה 2 מאות , 9 עשרות ו - 11 יחידות , וכך היא תוכל להפחית 6 יחידות . לאחר פעילות 2 והדיון שבעקבותיה התלמידים משחקים במשחק . במהלך המשחק הם מתנסים בהמרה ומפנימים את עקרונותיה . עמודים -128 120 בפעילות 1 התלמידים לומדים לפתור תרגילי חיסור עם המרה שבהם המספר שמחסרים הוא ביחידות , בעשרות שלמות או במאות שלמות . הפתרון מודגם באמצעות הלוח המחיק . כדי להקל על התלמידים ולהראות את דרך הפתרון , בסעיפים א ו - ב מופיע ייצוג המספר הראשון בלוח המחיק . בסעיפים הבאים התלמידים צריכים לייצג את המספר בעצמם . כאשר פותרים תרגיל חיסור אפשר לבדוק את הפתרון באמצעות תרגיל חיבור מתאים . בשלב הזה של הלימוד התלמידים כבר מנוסים בפתרון תרגילי חיבור עם המרה גם במאוזן וגם במאונך . בדיקה בעזרת תרגיל חיבור היא אמצעי חשוב לבקרה עצמית ולתחושת השליטה והעצמאות . עם זאת , אין צורך לדרוש מהתלמידים לבדוק כל תרגיל שהם פותרים . ) דרישה גורפת כזו עלולה להוביל לכתיבה טכנית של התרגיל הפתור מבלי לבדוק שהתוצאה אכן מתאימה לתרגיל . ( בסעיפים א ו - ב התלמידים מתבקשים במפורש לבדוק את עצמם בעזרת תרגיל חיבור , כדי לוודא שהם יודעים למצוא את התרגיל המתאים . התלמידים יכולים לפתור את תרגיל החיבור במאוזן או במאונך , כרצונם . בסעיפים הבאים התלמידים יכולים לבדוק את עצמם לפי הצורך בתרגילים שבהם אינם מרגישים בטוחים . לתלמידים מתקשים כדאי להציע לעבוד עם כרטיסי המשטחים במקום הלוח המחיק .
|
|