|
עמוד:9
שואלים על המכפלה , ולכן פותרים את הבעיה הזאת בעזרת תרגיל כפל : דוגמה : 2 הילדות שהגיעו למסיבה החזיקו 20 בלונים . כל ילדה החזיקה 5 בלונים . כמה ילדות הגיעו למסיבה ? שואלים על אחד הגורמים , ולכן התרגיל הישיר לפתרון הבעיה הזאת הוא תרגיל חילוק : דוגמה : 3 למסיבה הגיעו 4 ילדות שהחזיקו 20 בלונים . כל ילדה החזיקה מספר שווה של בלונים . כמה בלונים החזיקה כל ילדה ? שואלים גם כן על אחד הגורמים , ולכן התרגיל הישיר לפתרון הבעיה הוא תרגיל חילוק : בשתי הבעיות הראשונות כתוב במפורש ש " כל ילדה החזיקה 5 בלונים " . לעומת זאת , בבעיה השלישית שואלים על מספר הבלונים שהחזיקה כל ילדה . אילולא נכתב במפורש כי " כל ילדה החזיקה מספר שווה של בלונים " , אפשר היה לקבל גם תשובה שבה כל ילדה החזיקה מספר אחר של בלונים ) בתנאי שסכומם הוא , ) 20 ובמקרה כזה לא היה אפשר לפתור את הבעיה בעזרת תרגיל חילוק . כתיבת סיפורים ובעיות שיש להם מבנה חיבורי או מבנה כפלי כבכל הפרקים העוסקים בבעיות מילוליות , גם הפרק הזה מעודד את התלמידים לכתוב בעצמם סיפורים ובעיות מילוליות בעלי מבנה מתמטי מסוים . כשהתלמידים מנסחים בעצמם בעיות מילוליות במתמטיקה , הם מפתחים את היכולת שלהם לפתור בעיות וכן את יכולת ההבעה שלהם בכתב . על סמך סוגי הבעיות שהתלמידים כותבים , אפשר לעזור להם לכתוב בעיות מגוונות ומורכבות יותר . כדאי לבקש מהתלמידים לכתוב בעיות גם בחלקים של הפרק שבהם אינם מתבקשים לכך . מומלץ לפתוח את הנושא בפעילות חופשית בניסוח בעיות . לדוגמה : על בסיס התבוננות בציור הפתיחה של הפרק ) עמוד 4 ( אפשר לבקש מכל אחד מהתלמידים לנסח בעיה ולדון בדומה ובשונה בבעיות שהציעו התלמידים . בדיון אפשר להתמקד בשאלות כאלה : מהו המצב המתואר ) ההקשר הסיפורי (? מה מבנה הבעיה – חיבורי או כפלי ?
|
|