עמוד:173

המכתב לקוראי " ידידי מרחוב ארנון" במכתבה לקוראים , המופיע כפתיח לספר " ידידי מרחוב ארנון " , גולדברג מנסה להסביר לקוראים איך ייתכן שסופר בודה מלבו עלילה אך מצליח לספר אותה כך שהקוראים מאמינים שדברים התרחשו במציאות , שהם " היו באמת " . תמצית הדברים מוצגת במשפט " והנה לסופר היודע על גיבוריו גם פרטים שאינם מסופרים בספר נדמה כבר לו לעצמו שיש לו עסק עם אנשים חיים " . לפני הקריאה בטקסט , כדאי להעלות שאלה לשיחה – כשאתם קוראים סיפור , אתם מאמינים שהדברים קרו באמתו חשוב לכם לדעת אם הסיפור " אמתי " או לאו הדברים שיגידו התלמידים מניסיונם כקוראים יעוררו עניין לקראת הקריאה במכתבה של גולדברג ויקלו עליהם את ההבנה . פעילות 4 למשל משפטים אלה : " כשסופר כותב , כותב הוא על דברים שהיו ושלא היו , כי לכתוב ספרים פירושו של דבר לדעת להמציא סיפורים על אנשים שלא היו ועל מעשים שלא היו , אבל להמציא אותם כך שהקורא יאמין שהיו באמת " וגם " והנה לסופר היודע על גיבוריו גם פרטים שאינם מסופרים בספר נדמה כבר לו לעצמו שיש לו עסק עם אנשים חיים " . פעילות זו יכולה להיות בסיס לשיחה בכיתה . השיר חסיד וֹ ת מספר וֹ ת השיר בן שלושת הבתים מדגים השתקפות של המציאות בתודעתו הפואטית של המשורר : לאה גולדברג ראתה מן הסתם אגם שעל גדתו עומדת להקת חסידות , אבל בבואה לכתוב עליהן לילדים העבירה את התמונה שנצרבה בזיכרונה דרך פריזמה דמיונית הצובעת את המראה בצבעיה של לשון ציורית - הומוריסטית . הדימוי המרכזי , הסטריאוטיפי משהו , שסביבו מתארגן השיר משווה את החסידות לנשים גנדרניות : " מתקשטות ומתגנדרות / כגברות מפוארות " וכן הלאה . לאחר שהבית הראשון מבליט בשמות ( " תסרוקת " , " גברות " ) ובפעלים ( " מתקשטות " , " מתגנדרות " ) את ההתקשטות , שני הבתים האחרים עוסקים בהיבט אחר של הדימוי – הפטפוט והרכילות , הנתפסים כאן גם הם כתכונות נשיות . במרכז הדיון של החסידות עומד האדם , המתואר מנקודת מבטן של בעלות הכנף . הוא נתפס כיצור שלא הושלם ; " קרח " , חסר נוצות ונטול כנפיים , ולכן זוכה להתייחסות מלגלגת המערערת על בשלותו ועל כישוריו : " האדם – ודאי הוא ילד - / ועדיין בקליפה " . השיר שקול ומחורז , אך אורכם המשתנה של הבתים - , 8 , 7 ו - 9 שורות פועל לדה - אוטומטיזציה של הקריאה ומבליט את השיח שבתוך השיר . פעילות 6 הדימוי המרכזי בשיר הוא דימוי החסידות לנשים גנדרניות , על כל המשתמע מן הצירוף ( הסטריאוטיפי , יש לומר , שהתאים לזמנו ... ) : " ... ע וֹ ש וֹ ת תסרקת , / מתקשט ֹ ות ומתגנדר וֹ ת , / [ ... ] מתהדר וֹ ת [ ... ] / ומובן – מפטפט וֹ ת " .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר