|
|
עמוד:176
השיר ארן גם השיר הלירי הזה , הבנוי במתכונת סונטה ( שיר זה " ב , שבו 4 בתים ו - 14 שורות במבנה קבוע ) , מעמיד מול הנוף שנגד עיני הדוברת בהווה השירי את הנוף שהיא נושאת עמה בזיכרונה , בעיני רוחה , לאמור מתאר את נוף המציאות מול הנוף הרחוק של ילדותה . המשותף לשני הנופים – עצי האורן המחטניים הצומחים ברוסיה הקרה , המושלגת , ובישראל החמה , המאובקת . השיר נפתח בשתי שורות שבולטת בהן השלילה : " כאן לא ... כאן לא ... " . הבית השני כולו ביטויים של געגוע – לצלילי הקרח של המחטים הקפואות , לשלג , לפלג הקפוא ולשפה שחדלה לשמוע . את התסכול שהיא חשה הדוברת מבטאת בבית השלישי , באימאז ' המציג את ציפורי המסע - " כשהן תלוי וֹ ת בין ארץ ושמים " , ובאמירה הגלויה - " את זה הכאב של שתי המ וֹ לד וֹ ת " . עם האורנים שייצגו שתי סביבות שונות , שני נופים שונים , הדוברת מזדהה , כפי שעולה מן הבית האחרון , והיא חשה תחושה חזקה של זהות חצויה . השיר מוצע בפרק כפעילות למתעניינים . לפני קריאת השיר כדאי לוודא שהתלמידים מכירים את המילים " קוקייה " , " מצנפת " , " מחטים " ( כמחטי האורן ) . הצעה חלופית לפעילות 18 השיר נפתח במילה " כאן " , אבל מיד אחריה יש תיאור של " שם " - מקום רחוק ושונה מאוד , שבו עברה ילדותה של הדוברת . מה מזכיר לה את המקום הרחוק הזה של ילדותהו א . היא אולי מטיילת בין עצי אורן שמזכירים לה את האורנים בארץ ילדותה ב . היא אולי קוראת סיפורי אגדות שסיפרו לה כשהייתה ילדה ג . היא אולי רואה בחלון צפרים שנודדות מהארץ הרחוקה שבה גרה פעם איזה משפט בשיר עזר לכם להחליטו א . " צלצול המחטים : היה היה - - - " ב . " רק ציפורי מסע יודעות – כשהן תלויות בין ארץ ושמים" ג . " בצל האורנים האלה כל ילדותי שקמה לתחייה" פעילות 19 סעיף א - הבחירה היא צירוף של ניגודים : ל " מולדת " קונוטציה חיובית , ואילו ל " ארץ נוכרייה" קונוטציה שלילית . המקום שהדוברת מתייחסת אליו בביטויים אלה הוא המקום שנולדה בו , מולדתה הרשמית ; אבל רגשית ומנטלית היא איננה חשה שזוהי מולדתה , ומבחינתה זוהי ארץ זרה , נוכרייה ; את מקומה תפסה המולדת ה " חדשה " – ארץ ישראל . סעיף ב - עם זאת , הגעגועים למולדת הישנה מכאיבים , ומכאיבה גם הידיעה שלעולם תהיה זרה לכל אחת משתי המולדות ; בראשונה כבר איננה חיה , אך מתגעגעת לילדותה שעברה עליה שם . בשנייה היא חשה זרות מסוימת משום שלא נולדה בה והגיעה אליה בבגרותה .
|
|