|
|
עמוד:53
יכולים גם להמשיך ולקרוא אותו קריאה דמומה לאחר שהקשיבו לקריאת המורה בפניהם את חלקו הראשון . כאשר מדובר במפגש עם טקסטים מורכבים יותר להבנה ( למשל מדרשים ) , בעיקר כשמדובר בתלמידים מתקשים , כדאי שהקריאה הראשונה תהיה קריאה בקול של המורים . לאחר שהמורים יוודאו שהתלמידים הבינו את הטקסט הבנה בסיסית , יוזמנו התלמידים לקרוא אותו בעצמם . מומלץ שלא לתת למתקשים לקרוא בקול טקסט שעדיין לא נלמד כדי לא להביך אותם . כמו כן , יש להיזהר מיצירת קבוצת קריינים מצטיינים . לעתים אפשר להכין תלמיד או תלמידה או קבוצת תלמידים לקריאה של היצירה ברצף או בתפקידים . אפשר גם לקרוא את הטקסט בהדרגה תוך עצירות מתודיות . קריאת טקסטים עיוניים במהלך השנה כדאי לחשוף את הילדים באופן מודע לכל סוגי הקריאה של טקסטים עיוניים ולהצביע על הסיבה או המטרה של שימוש בסוג קריאה זה או אחר . קריאה מרפרפת – קריאה לצורך התרשמות מהטקסט או עמידה על הנושא הכללי שלו . קריאה הדרגתית – קריאת הטקסט במקטעים לצורך הפקה מבוקרת של המשמעות . זאת הדרך המומלצת לבניית פיגומים בין קטע אחד למשנהו . קריאה דקדקנית – קריאה רציפה ומדויקת של הטקסט המתאימה לטקסטים קלים לקריאה הן מבחינת הנושא והן מבחינת המבנה . קריאה סורקת - בקריאה מסוג זה , המשמשת לאיתור פרט אחד – למשל לצורך חיפוש תשובה , אפשר להשתמש גם לצורך קריאה חוזרת של הטקסט . פרקי הלשון על מנת להקל על ההוראה , פרקי הלשון חולקו ליחידות . בכל יחידה מספור חדש של הפעילויות .
|
|