|
עמוד:229
על הספר לב של דיו הוא הספר הראשון בטרילוגיה ; בעקבותיו נכתבו כשף של דיו ו - מוות של דיו . אמה של מגי בת השתים עשרה נעלמה כשמגי הייתה פעוטה . אביה של מגי הסביר לה שוב ושוב שהאם " נאלצה לעזוב " , אבל לא סיפר יותר מזאת . מגי לא זכרה את האם , ולא ידעה מתי , אם בכלל , היא עתידה לחזור . אביה של מגי היה מומחה לשיקום ולשיפוץ ספרים עתיקים , ועבודתו באוספי ספרים נדירים ובספריות גדולות הכתיבה שינויים תכופים במקום מגוריהם . השניים , שהיו קשורים מאוד זה אל זו , חיו בבית עמוס ספרים ; " הספרים ניצבו לא רק על המדפים כמו בבתים אחרים , לא , אצלם הספרים נערמו מתחת לשולחנות , על הכיסאות , בפינות החדרים . ספרים עמדו אצלם גם במטבח ובחדר השירותים , על הטלוויזיה ובארון הבגדים , ערימות קטנות , ערמות גבוהות ... " ( עמ ' . ( 3 מגי , שקראה לאביה מ וֹ ( קיצור של מ וֹ רטימר , שמו הפרטי ) , ידעה להעריך את כישרונו הגדול , את המוניטין שהיו לו ואת הידע העצום שצבר בתחום הספרים העתיקים . כמוהו , גם היא אהבה ספרים ; אהבה לקרוא , ואהבה עוד יותר ולהאזין לסיפורים שאביה סיפר לה . הסיפור מתחיל כשלילה אחד הופיעה דמות מסתורית בחצר ביתם . אביה של מגי הזמין את האורח הלא - קרוא להיכנס פנימה , ומגי הבחינה שפניו המצולקות היו מכוסות זיפים , ושמתוך תרמיל הגב שנשא על גבו הציץ ראש פרווה קטן . מגי נבהלה . היא חשה שעם האיש המוזר "חדר משהו מאיים לתוך חייה " ( . ( 6 האיש ששמו היה אצבע - אבק כינה את אביה של מגי לשון - קסם , והתברר שהשניים היו מכרים ותיקים . אצבע - אבק הזהיר את מ וֹ , שאדם בשם קפריקורן ( בעברית - מזל גדי ) מעוניין בספר מסוים הנמצא ברשותו . שליחיו של קפריקורן , הידוע באכזריותו , יגיעו לביתם של מ וֹ ומגי בתוך זמן קצר , ואם מ וֹ לא ימסור להם את הספר - הוא עתיד לשלם מחיר כבד . מ וֹ , שלא היה מוכן להיפרד מן הספר , החליט שהוא ומגי יעזבו כבר למחרת את ביתם ויעקרו לביתה של הדודה אלינור . אצבע-אבק מתעקש להצטרף אליהם והשלושה נוסעים במכוניתם - כשהספר המבוקש בידי מ וֹ - לביתה של הדודה אלינור , שהייתה אישה ערירית , נרגנת וקשת לב ורחשה חיבה רק לאוסף הספרים הענק והיוצא דופן שלה . אביה של מגי נמנע מלשתף את הילדה בחומרת המצב והעמיד פנים שעזבו את ביתם רק כדי לטפל באוסף הספרים של אלינור . מגי חשה שהפעם אין מדובר בעבודה רגילה , וניסתה לצותת לשיחותיהם של המבוגרים כדי להבין מה פשר העקירה הפתאומית מן הבית ; המעט שהצליחה לשמוע והאווירה הכבדה ששרה בבית הגבירו את חששותיה . הדודה , שהבהירה למגי שלא תסבול מעשי שובבות וקבעה כללי התנהגות נוקשים בבית המלא ספרים יקרים , הגבירה מאוד את המתח שהלך והשתלט על מגי ואת תחושת חוסר הביטחון שהציפה אותה . ימים מעטים אחר כך התרחש הדבר האיום שמגי חששה מפניו מאז עזבו את ביתם ; אלמונים הופיעו בבית הדודה , הכריחו את האב להראות להם את הספר שחיפשו , ששמו היה לב של דיו , ונעלמו כשהספר - וגם מ וֹ - בידיהם . למגי ההמומה התברר שהספר שנחטף לא היה הספר שהבריונים חיפשו ; בזכות הדודה - שבלי ידיעתו של מ וֹ החביאה את הספר המסתורי בין ספריה שלה והניחה בין חפציו של מ וֹ ספר אחר - לקחו אתם האלמונים ספר חסר חשיבות . הדודה אלינור הזעיקה את המשטרה , אולם השוטרים התייחסו לסיפור התמוה בזלזול ובחוסר אמון מוחלט . אצבע - אבק הסכים להוביל את מגי ואת הדודה אלינור לכפרו של קפריקורן ; התכנית של מגי הייתה
|
|