|
|
עמוד:115
הרחבות והצעות להוראת הפרק פעילות 1 לפני שמתחילים לקרוא את הקטעים , יש להדגיש בפני התלמידים את הקשר בינם ובין חג הסיגד , כפי שכתוב בפתיח לקטעי הקריאה . פעילות 3 התלמידים מתבקשים להתעמק בהכללה על ירושלים , שכן ירושלים והכיסופים אליה הם שעומדים במרכז החג . עם זאת , מהטקסטים הקצרים אפשר לקבל גם תמונה על העזיבה ( תחושות , הזמן הקצר מהידיעה ליציאה ) . מתלמידים מתקדמים אפשר לבקש לדלות את כל הפרטים האלה ולארגנם כטקסט קצר תיאורי . פעילות 4 בפעילות 2 נדרשה תגובה אישית מידית לטקסטים , בפעילות הזאת התלמידים עומדים על רכיבי הטקסט המשלבים בין דיווח על מה שאירע ובין ציון של הרגשות והמחשבות שלוו לדברים . מתלמידים מצטיינים אפשר לבקש להביא דוגמאות רבות ולעמוד על ההבדלים בין רגשות ומחשבות ולהציע הסברים אחדים להשפעה עליהם כקוראים . מן המתקשים אפשר להסתפק רק בציון הדוגמאות כפי שפורט בפעילות . בדיון במליאה כדאי לעמוד על ההשפעה של ביטויי הרגשות על הקוראים : פנייה לרגש שלהם , הגדלת העניין בסיפור ועוד . הצעות להרחבה : אפשר לבקש מהתלמידים להעלות מחשבות על המפגש של אותם ילדים עולים עם המציאות . אם בכיתה יש עולים מאתיופיה אפשר לבקש מהם או להזמין בני משפחה שלהם לתאר זאת . אפשר להתייחס בכיתה גם לכפילות הדיבור – בחלק מהקטעים הדוברת היא ילדה , ובקטעים אחרים היא כותבת כבוגרת , ממרחק זמן , על מה שקרה ומה שחשבה והרגישה . אפשר לחזור לשם של הספר ממנו נלקחו הקטעים למילה " הגדה " ומשמעותה , ולמשפט " הנה קם ... " – ולחשוב איך העורכים , שהם יוצאי אתיופיה , תופסים את סיפור העלייה שלהם . הצעה לדיון ( אם הכיתה בוגרת לעיסוק בנושא הרגיש הזה ) : כשיהודי אתיופיה הגיעו לישראל , רבים מהם התנסו בחוויות קשות ונתקלו ביחס עוין , בעלבונות ובהתנשאות . האם לפי מה שקראתם , נראה לכם שהם תיארו לעצמם מצב כזהו פעילות – 5 הפנייה לפעילות מתוקשבת נושא הפעילות : כתיבת ארוכת טווח - כתיבת סיפור עלייה משפחתי המבוסס על ראיונות עם בני משפחה . תהליך הכתיבה מלווה בהנחיות תומכות לכתיבת הסיפור , בדיקה ושכתוב ולסיום-סיכום הלמידה מתהליך הכתיבה .
|
|