|
|
עמוד:216
קנאי להחייאת העברית ולהפיכתה ללשון חיה ומדוברת , אסר כל דיבור לא עברי בביתו , והפרק הראשון המטיל את הקוראים לסצנה קשה מציג היטב את שלושת בני המשפחה : האב הנוקשה , הכעסן , הנוהג בגסות רוח באשתו , מתעלם מסבלו של בנו ומשקיע את חייו בשליחות שקיבל על עצמו ; האם , שאילמותו ובדידותו של בנה הפעוט שוברים את לבה , מקבלת את תכתיביו של בעלה , והילד הקטן שאביו גזר עליו להיות מעין שפן - ניסיונות . הפרק השני מחזיר את הקוראים לימי נערותם של אליעזר ודבורה ברוסיה , ומאיר את הימים שבהם התגבשה אישיותו היוצאת דופן של אליעזר בן יהודה , ואת ראשית קשר האהבה שנרקם בין בני הזוג . כדאי להפנות את התלמידים למסירות שהפגינו השניים : הוא - להחייאת השפה העברית , והיא - לאיש שהעריצה והחליטה ללכת אחריו לארץ הנידחת , לטפל במחלתו האנושה שבסופו של דבר הכריעה אותה והביאה למותה , ולסייע לו בהגשמת חזונו שיהיה חשוב לו יותר מכול וישפיע על מהלך חייו ועל כל בני משפחתו . כדאי לשים לב לתיאורים הקשים של ירושלים ואנשיה ( עמ' , ( 16 לשוחח על האופן שבו נתפסה ירושלים בתודעתם ובעיניהם של העולים מאירופה , לאפשר לתלמידים להביע את דעותיהם אך למנוע אמירות סטריאוטיפיות פוגעניות . הספר מתאר מנקודת מבטו של הילד בן - ציון את חיי היום - יום של המשפחה , את פגעי הדלות והחולי , את האבל על מותם של אחדים מילדי המשפחה , את תפקודו של בן יהודה כהורה וכראש משפחה על רקע נחישותו של בן יהודה להצליח במאבק על העברית , את התנכלויות הילדים לבן ציון , את מחאותיהם של ראשי היהודים בעיר על מעשיו של בן יהודה ועל דעותיו ועמדותיו שהתפרסמו בעיתונים שהוציא לאור ( " זהו חילול הקודש ! [ ... ] אתם הפכתם את השפה הקדושה , שפת התורה והתפילה , לשפת רחוב שמדברים בה על עשיית צרכים " , עמ ' 23 ) ואת חילוקי הדעות ביישוב הישן ( . ( 24 במקומות רבים בספר מתואר בהרחבה וברגישות המתח שהלך וגבר בין בן ציון לאביו ; הילד חש שאביו אינו מתחשב בו וברגשותיו , שהעברית חשובה לו יותר מבני משפחתו , שאביו מגביל את צעדיו ומבייש אותו , שהוא נוקשה , חסר פשרות ומנוכר ; במשך כל שנות ילדותו נטר בן ציון טינה לאביו על כל זאת , לצד ההערכה שהלכה והבשילה בו כשהבין את גדולתו ואת אומץ לבו של אביו . שיחת הפיוס בין השניים מתוארת בפרק האחרון של הספר . קטעים אחדים בספר מתארים את האירועים , התהליכים והעקרונות שהביאו לחידוש מילים עבריות בידי בן יהודה ובידי בנו ( למשל בעמ ' . ( 173 , 64 , 27 , 26 , 22 , 20 , 19 על השפה ועל מושגים בספר הספר , שכאמור ראה אור לפני כ - 50 שנה , כתוב בעברית תקנית גבוהה שאפיינה את דבורה עומר כמו גם סופרים רבים אחרים לפני עשרות שנים . הדיבור הישיר בעלילה מצליח ליצור אצל הקוראים של זמננו תחושה של זרות ואי - טבעיות ; משפטים כמו הפנייה של דבורה לבעלה - " אליעזר ! אישי ! " - ותשובתו " סורי מעל פני " ( , ( 8 וכמו הדברים שאמרה לבנ הּ " הרבה חטא לנו אביך , לכולנו . יודעת אני זאת . לא ככל המשפחות משפחתנו [ ... ] ובכל בית ורחוב יישמעו צלילי שפתנו העתיקה המתחדשת . וכשיבוא היום , בני , נצא נשכרים " ( 116 ) המדגימים את סגנון הדיבור של הדמויות בסיפור רומזים לקוראים על הדיבור העברי בראשית דרכו . בספר שמות , ביטויים ומונחים הקשורים להיסטוריה של עם ישראל בארצו - " משכילי היישוב ונכבדיו " ( , ( 22 ' ביל " ויים ' ( , ( 22 ר ' יחיאל מיכל פינס ( , ( 29 " בגדי קוזק " ( , ( 29 " בת העדה הספרדית " ( , ( 43 " מושבות החלוצים החדשות שקמו בשרון וביהודה " ( , ( 49 " כופר " ( 59 ) וכיו " ב טעונים הסבר
|
|