|
|
עמוד:28
( זיהוי המילה החסרה מתוך המילים שברשימת המסיחים ) , ואילו בקלוז הפתוח נדרשת גם פעילות אקטיבית של העלאת המילה בזיכרון וכתיבתה . יתרונו של הקלוז הפתוח - הוא ממקד את תשומת הלב של הקוראים ברמזי התוכן ובהקשר שבתוך הטקסט , ולא במסיחים , אשר מרביתם כלל אינם מתקשרים לטקסט . כדי לבחור מילה מתוך רשימת מסיחים , אין צורך להשתמש באסטרטגיות קריאה מגוונות . אם רוצים לעודד שימוש באסטרטגיות קריאה מגוונות , עדיף לתת קלוז פתוח . כאשר משתמשים בקלוז פתוח , עולה בעיה של שיפוט ההשלמות . האם יש " לקלוע " דווקא לתשובה המקוריתו אם המטרה היא לעודד שימוש באסטרטגיות של קריאה כדי לשפר את הבנת הנקרא , נראה שיש להסתפק בהשלמה כלשהי אשר מעידה על הבנה – השלמה שניתן לכנותה " תשובה קבילה " . לדוגמה : בכל בוקר אבא מכין לנו _________ לביה " ס . המילים : אוכל , כריכים , סנדוויץ ' יעידו על הבנה טובה של המשפט . ג . דיון קבוצתי / כיתתי תרומה משמעותית ליעילות של פעילות הקלוז ניתן להפיק מדיון בין התלמידים לאחר ביצוע מטלת הקלוז . מרים ניר אף מרחיקה וטוענת " השלב החשוב ביותר בתהליך הפעלת הקלוז ככלי דידקטי הוא הדיונים , המלווים את תהליך השלמת ההשמטות על ידי התלמידים . " בדיונים האלה התלמידים יסבירו מדוע בחרו במילה מסוימת ובאיזו דרך הגיעו אליה , וכך יפתחו את מודעותם לתהליכים בהבנת הנקרא , המתרחשים בעת השלמת קלוז . . 2 שילוב פעילויות ייעודיות העוסקות באסטרטגיות של הבנת מילים בהקשר פעילויות אלה מהוות חלק מרצף הפעילויות שבפרק . במהלך הקריאה נתקלים התלמידים במילים שאינן מובנות כלל או שמשמעותן הספציפית בהקשר נתון אינה מוכרת להם . אחת התגובות לאי - ידיעת מילים היא זניחת הטקסט הנקרא בלי להתמודד אתו כלל . למושג " הקשר " כמה מרכיבים וכולם תורמים ליצירתו של מגוון המשמעויות . יש הקשרים מסוגים שונים , בהם הקשר לשוני - דקדוקי , צורני , רגשי וסמנטי . המילה מופיעה בתוך משפטים , מהם נגזרים " רמזי ההקשר " להפקת משמעותה המדויקת . לכשעצמו , אין המשפט שבו מופיעה המילה מספק תמיד רמזי הקשר כדי הצורך . במקרים אלה אפשר להיעזר בטקסט רב יותר - בפסקה כולה , בפסקות קודמות או בפסקות המופיעות בהמשך וכן בהקשר הנושאי . " הקריאה בהמשך הקטע מספקת על - פי רוב אינפורמציה נוספת ומאפשרת לקוראים לבדוק את השערתם . לעתים מחזק ההקשר את הפירוש שניתן למילה או לקטע בראשונה , ולעתים עשוים הקוראים להיווכח שיש , שעליו לשנות את הפירוש המשוער ולנסות פירוש אחר . מיומנות זו החשובה מאוד בקריאה מהווה מפתח להעשרה לשונית ולהבנת הנקרא . דבר זה נכון בשפת האם , 48 ווהל , א ' ( 1988 ) הבנת הנקרא – תיאוריה ומעשה : גישה מעשית למבחר בעיות בהוראה של הבנת הנקרא בחטיבת הביניים . רמת אביב : מרכז לטכנולוגיה חינוכית . עמ ' . 52
|
|