|
|
עמוד:99
שם הפועל ( עמ ' 43 בספר לתלמיד ) צורת שם הפועל ( המקור ) שימושית מאוד בלשון . היא ממלאת תפקידים תקשורתיים שונים ומשמשת במבנים תחביריים מגוונים . ללימוד צורות שם הפועל נגיעה במישורי לשון אחדים , הקשורים זה בזה : . 1 מישור הצורות הדקדוקיות ( מורפולוגיה ) : חיזוק ( או לימוד ) צורות שם הפועל בבניינים השונים , וראיית הקשר בין הצורות הנטויות של הבניין לבין צורת שם הפועל שלו ; הבנת ההבדל בין צורת פועל נטויה בזמן ובגוף ( רוב צורני הגוף מציינים גם את המין הדקדוקי ) , ובין צורת שם הפועל , שאינה מציינת זמן , גוף ( ומין דקדוקי ) . לימוד צורת שם הפועל משמש בספר זה גם כאמצעי לחזרה על צורות הפועל בבניינים השונים . יצוין שלימוד השורש והמשקל או השורש והבניין נמשך לאורך ספרי סדרת מילה טובה , וקשה להגזים בחשיבותו . בכל ספר חוזרים ומחזקים את הידע שנרכש על שיטת שורש ומשקל ומרחיבים לעניינים חדשים . . 2 מישור התחביר והסמנטיקה : הכרת דגמים תחביריים בולטים , שבהם משמשת צורת שם הפועל , והכרת סוגי המשמעות של דגמים אלה . לדוגמה : א . הוא רצה / ביקש / קיווה / שאף ללכת - דגם נפוץ זה מביע משאלה ורצון ( משפטים מודאליים ) . ב . הוא התחיל / הפסיק / המשיך לשחק - בדגם כזה מציינים את משך הפעולה ואופן פריסתה בזמן ( אספקטים של הפועל ) . ג . הוא היטיב / מיהר / הרחיק ללכת . בדגם זה מציינים את אופן הפעולה - השוו מבנים סגנוניים חלופיים : הוא הלך מהר , הוא הלך הרחק . ובלשון הדיבור : הוא הלך רחוק , וכדומה . ד . אסור לעשן , רצוי ללבוש בגדים חמים , חשוב להירשם בזמן - דגם זה אינו מציין עובדות אלא עמדות . ה . זה הזמן לעשות , עת ללדת ועת למות , העיקר לא לפחד - לעתים קרובות מציינים בדגם זה עמדות ולא עובדות . . 3 בחינת תפקידה של צורת שם הפועל והתנהגותה בסוגות תקשורתיות שונות , כגון בפרסומת המסחרית , בהוראות פעולה ובהוראות שימוש , בפקודות ועוד . לשיטתנו , אין אנו " נעצרים " בלימוד הדקדוקי , אלא משתמשים בידע הדקדוקי שהתלמידים רוכשים בפרק זה להכרת השימושים של הצורות הלשוניות " בחיים " – ליציאה אל סוגי שיח אותנטיים . רצוי לעמת חלופות סגנוניות שונות הממלאות תפקידים תקשורתיים שונים , כגון צורת בינוני רבים וצורת שם הפועל בהוראות פעולה ושימוש ( לנער , ללחוץ על השפופרת ולמרוח כמות קטנה על העור / מנערים , לוחצים על השפופרת ומורחים כמות קטנה על העור ) . רצוי לתרגל את הדגמים השונים הן באופן פסיבי – לבחון את הצורות השונות ולנתחן , והן באופן אקטיבי – לכתוב משפטים בדגמים שונים לצרכים סמנטיים ותקשורתיים שונים .
|
|