|
|
עמוד:132
כדאי שהמורה תסייע לתלמידים בחשיבה משותפת כיצד ללמד את התכנים שנלמדו בקבוצת הנושא . המורה יכולה לעבור בין הקבוצות ולהדריך את התלמידים בקבוצותיהם , או לעצור את הלימוד בקבוצות לאחר העבודה על הטקסטים , לקיים חשיבה משותפת במליאת הכיתה בה יועלו רעיונות להעברת החומר , ולאחר מכן לחזור לעבודה בקבוצות . בשיחת הסיכום לאחר סיום השלב השלישי של הלימוד המשותף בקבוצות אפשר לבקש מהתלמידים לספר על המנהגים הנהוגים במשפחתם בנוגע להבדלה , למלווה מלכה ולפיוטי מוצאי שבת . אפשר גם להאזין ללחני הפיוטים שנלמדו , מתוך אתר " הזמנה לפיוט " ולשיר יחד . הפיוט " לנר ולבשמים" שפתו של הפיוט קשה להבנה , ועל כן מומלץ להתאים את העיסוק בו לקבוצת תלמידים בעלי יכולות גבוהות . אין אנו מצפים כי התלמידים יבינו כל מילה ומילה ודי בכך שיבינו את עיקרי הדברים הנאמרים בפיוט . ג . האקרוסתיכון מסתתר באות הראשונה בכל בית , למעט הבית הראשון . ניתן לרמוז לתלמידים כי הבית הראשון משמש כפזמון ועל כן אינו נכלל באקרוסתיכון , ומכאן לאפשר להם לגלות את האקרוסתיכון בדרך של ניסוי וטעיה . ד . בפיוט שישה בתים , כנגד ששת ימי השבוע . ה . המילים המרמזות לבקשות אישיות הינן כינויי הגוף וביטויי השייכות - אני , לי , נפשי , גילי ז . בבית הראשון מוזכרים כל מרכיבי ההבדלה הנערכת במוצאי שבת - נר , בשמים , יין , הבדלה . הבית האחרון מבטא בקשות לקראת התחדשות ימי המעשה - תחילת השבוע החדש . *** אנשי המערות ( עמ ' 131 בספר לתלמיד ) הפרק עוסק בחקר מערות . התלמידים נחשפים לנושא באמצעות שני ראיונות עם חוקרי מערות : ריאיון עם שני ישראלים שהשתתפו במשלחת בין - לאומית לחקר המערה העמוקה בעולם , המתמקד בהיבטים שונים של עבודת המשלחת ; וריאיון עם חוקר מערות ישראלי , העוסק בשאלות כלליות על חקר מערות . לפרק שני מוקדים : הבנת המידע הנמסר בכל ריאיון ומיזוג המידע משני הראיונות ; הבחנה במאפייני הסוגה , הריאיון , וההבדלים בין ריאיון אחד לאחר . הפעילויות בפרק מתאימות לפעילות עצמית .
|
|