|
|
עמוד:186
במשפט מן ההגדה הכוונה היא כי אם לא היינו יוצאים ממצרים , היינו נשארים משועבדים למצרים , אך מאחר וה ' הוציאנו ממצרים , תנאי זה אינו מתקיים . אפשר להרחיב את הפעילות ע " י בדיקה משותפת של התשובות במליאה , והצעת משפטים במבנה דומה ע " י התלמידים . תקופות בלשון העברית פעילות 12 אם התלמידים מתקשים במציאת התשובה אפשר להפנות אותם כרמז אל המילים " והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה " . פעילות 13 הקטע " עבדים היינו " מדגיש את החובה המוטלת על כל אדם לספר ביציאת מצרים , ואילו הקטע הבא אחריו מספר על חכמי ישראל שקיימו את הציווי והיו מספרים ביציאת מצרים לילה שלם , בבחינת " וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משבח " . קטע זה ממחיש את קיום המצווה שתוארה קודם לכן , ובפרט את הנאמר " ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו זקנים כלנו יודעים את התורה , מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים " . הגדות מאוירות פעילות 15 פעילות השוואה בין הגדות מזמנים שונים ובנוסחים שונים . הפעילות מכוונת להפקת מידע ולהסקת מסקנות מטקסט חזותי ( פעילות דומה הוצעה לתלמידים בפרק על מגילת אסתר ) . ההגדות שנבחרו משקפות תקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל , ומאפשרות התבוננות בהתפתחות ובשינויים שחלו מתקופה לתקופה . אפשר כמובן לצרף להשוואה הגדות נוספות שייבחרו על ידי הורה או כאלו שיביאו התלמידים מבתיהם . אפשר לצפות בהגדות נוספות מתוך אוסף הספרייה הלאומית באמצעות העיצוב אפשר ללמוד על התקופה ומאפייניה : האמצעים הטכניים שעמדו לרשות הכותבים השפיעו על סוג הנייר - קלף או נייר , וסוג הכתב - כתב יד או דפוס , צבע או שחור לבן ; בתחילת התפתחות הדפוס היה אפשר להדפיס בשחור לבן בלבד באמצעות גלופות אחידות , וכך אפשר לראות בהגדה דמויות מסוימות החוזרות על עצמן , כדי לחסוך בהכנת גלופות נוספות . הדמויות המאוירות מופיעות בלבוש ובסביבה המאפיינת את אורח החיים באותם ימים , ומאפשרות הצצה אל מנהגי התקופה .
|
|