|
עמוד:121
אין צורך " להנחית " על התלמידים את כל התכונות הדקדוקיות יחד . התלמידים יכולים לתפוס את מבנה הסמיכות תוך עימות עם צירוף שם עצם ותואר . למן ההתחלה רצוי להתאמן על יידוע תקני של הסמיכות , כי הסטיות מהתקן רווחות מאוד . לדוגמה : ' הבית - ספר ' , ' הבית חולים ' , ' התפוחי אדמה ' וכדומה . ראוי להתאמן גם על שימוש תקני בנסמכים " לא עצמאיים " שבצירופי סמיכות , בתנאי שהם נסמכים רווחים בלשון , כגון : אנשי הכפר , בנות הכיתה , שכר עבודה , בית עץ , בתי קיבוץ , מרק ירקות , שלב ההתחלה , ברכת שלום , חרדת קודש , ועוד . רצוי להתעכב אף על ההבחנה בין צירוף סמיכות לצירוף שם עצם ושם תואר בצירופים הרווחים בצורה שגויה בדיבור : הים התיכון – שם עצם ושם תואר ( ולא : ' ים התיכון ' ) , התזמורת הפילהרמונית – שם עצם ושם תואר ( ולא ' תזמורת הפילהרמונית ' ); חלק הארי – זה צירוף סמיכות ולא צירוף שם עצם ושם תואר , ולכן היידוע הוא רק בסומך . צירופים כבולים במבנה סמיכות רבים מאוד בעברית הצירופים הכבולים במבנה של סמיכות . צירוף כבול הוא צירוף של מילים אחדות המופיעות יחד ובסדר קבוע , מתוך נוהג שבלשון . חלק גדול מצירופי הסמיכות הכבולים הפכו לערכים מילוניים , שיש להם מילים נרדפות בודדות בעלות משמעות זהה או קרובה , או שהם מיתרגמים למילים יחידות בשפה אחרת . יש הקוראים לצירופים כאלה ' צרפים ' ( ניר , תשל " ח ) , לדוגמה : נעל - בית , בית - ספר , בגד - ים , בני - אדם , כתב - עת . לצירופים הכבולים יש קביעות דקדוקית : אי אפשר לפרק אותם באמצעות המילית ' של ' או לשנות את מינם הדקדוקי , וכדומה . העבודה על צירופי סמיכות היא הזדמנות טובה להעשרת אוצר המילים והניבים של התלמידים . כיוון שצירופי הסמיכות כה נפוצים בעברית , יימצאו למורה ולתלמידים שפע של צירופי סמיכות בטקסטים הנלמדים בכיתה - מהספרות , מערכים באנציקלופדיות , מהפרסומת , מידיעות עיתונאיות ועוד , וכך אפשר לבחון צירופי סמיכות בהקשר הטקסט ( וראו פעילות , 8 עמוד , 106 על צירופי סמיכות כבולים מן המקרא ) . יחסי משמעות בין הנסמך לסומך נראה לנו חשוב לבחון יחסי משמעות מסוגים שונים בין הנסמך לסומך , אף כי באופן סלקטיבי . אין בכוונתנו להציג בפני התלמידים רשימה קטלוגית של יחסי משמעות בין שמות העצם בצירוף הסמיכות , אלא לעבוד על חלופות סגנוניות להבעת תוכן נתון . ניתן למורה לבחור יחסי משמעות אחדים מתוך אלה המפורטים למטה , רצוי הר וֹ וחים שבהם , לנסח צירופים ומשפטים המוסרים תוכן זה , ולהמירם לצירופי סמיכות או ההפך : לבחון צירופי סמיכות ביחסי משמעות מסוימים , ולהציב להם חלופות לשוניות , כגון צירוף שם עצם ותואר , או משפט שלם . הסומך מוסיף לנסמך מידע מסוגים שונים . יחסי המשמעות הבולטים בין הנסמך לסומך הם אלה : - יחס הקניין : בית פרעה , כספי הבנק ( הסומך מציין את הבעלים של המסומן על ידי הנסמך ) - יחס החומר : בית עץ , מעיל צמר , שמן תירס . - יחס הקיבול : סיר בשר , כף סוכר . - יחס המקום : נהרות בבל , שפלת הדרום .
|
|