|
|
עמוד:196
ג . חנוך לנער על פי דרכו . ( ספר משלי ) ד . אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם . ( יאנוש קורצ ’ אק ) כיצד קשור כל אחד מהפתגמים האלה לסיפורים שקראתם על ר ' עקיבא ועל הלל ושמאי ? הסבירו . *** הסלנג – חריגה מכוונת משגרת הלשון ( עמ ' 259 בספר לתלמיד ) ראו בתכנית הלימודים בחינוך הלשוני , עמ ' 68 , 11 - 9 הישג נדרש 8 הסלנג הוא חלק בלת י נפרד מהשפה החיה , בעיקר במימושיה בדיבור . קיומו ופריחתו הם ביטוי לצורך של האדם לגוון , לחרוג מהשגרה ולשבור את האוטומטי , כלומר ביטוי לפונקציה האסתטית של הלשון , יחד עם הצורך להשתייך לקבוצה חברתית ולהגיע לקרבה ולנינוחות ביחסים החברתיים בקבוצה . הכנסת נושא הסלנג ללימוד " רשמי " של הלשון העברית עשויה להיראות בעייתית . יש שיראו בכך מתן לגיטימציה לחריגות מהתקן הלשוני . אנו סבורים שלא כל נושא מנושאי הלשון צריך להיות מוכתב על - ידי שיקולים נורמטיביים של מותר ואסור . ל מן השלבים הראשונים של לימוד הלשון אנו מציגים נושאים מס וימים בדרך תיאורית ( דסקריפטיבית ) , ולא רק נורמטיבית , כלומר : אנו באים ללמוד על הקיים , להציג סגנונות בתחומי חיים שונים ובסיטואציות מסוימות , בניסיון להבין ולתאר את התנהגות היסודות הלשוניים ואת תפקידיהם בהקשרי חברה ותרבות שבהם הם משמשים . בשלבים מתקדמים של בית ה ספר היסודי ניתן להרחיב את ההתבוננות בשימושים אותנטיים של השפה , לאו דווקא מתוך עמדה שיפוטית . המפתח ל " קבלת " הסלנג ווריאציות לשוניות אחרות הוא בדיקת שימושי הלשון בהתחשב בנסיבות החברתיות . יש להכיר בכך שהלשון אינה בנויה מסגנון הומוגני אחד המתאים לכל הזדמנות , אלא מסגנונות שונים בהקשרים שונים . בהקשר של דיבור לא פורמלי נינוח מתפתחים אפיונים לשוניים שונים מאשר בהקשרים פורמליים . העיסוק בסלנג עשוי לקרב את התלמידים ללימוד הלשון – להמחיש להם את הרלוונטיות של לימוד הלשון לחייהם . הוא גם מפנה את זווית ההתבוננות אל הלשון המדוברת , שאינה זוכה לתשומת לב מספקת בלימוד הבית - ספרי . אל לנו לשכוח שחלק גדול מהמסרים שהאדם המודרני קולט ומייצר הם מסרים מושמעים ומדוברים , ולאו דווקא כתובים . מובן שאין הכרח ללמד את נושא הסלנג , אם לדעת המורה הכיתה אינה בשלה לכך . רק כשדובר הלשון מפנים את השימוש הנורמטיבי בלשון , הוא יכול ליהנות מהסטיות המכוונות מהנורמה . לכן מתאים העיסוק בסלנג
|
|