עמוד:34

לאחר שכל קבוצה תעלה את דרכי התגובה שהיא מציעה ייערך דיון בשאלה : מדוע תגובת היהודים על האנטישמיות הייתה שונה בארצות שונות ? במערב אירופה - יכלו היהודים להישען על מערכת החוק והמשפט שתגן עליהם כאזרחים מלאים ושווי זכויות . לכן הקימו אגודות משפטיות , חיברו מאמרי תשובה לאנטישמים , אך לא עזבו את ארצם ולא פנו לכיוון של מהפכה סוציאליסטית או לציונות . ברוסיה - לא הייתה אפשרות כזאת משום שהמדינה לא הייתה דמוקרטית , לתושבים לא היו זכויות אזרח והיהודים לא נהנו מאמנציפציה . התוצאה הייתה שבר של חלום הקדמה ברוסיה , היהודים איבדו את האמון גם בשלטון , גם באינטליגנציה וגם בפשוטי העם . ביזוי כבוד האדם בפוגרומים התבטא בשירו של ביאליק " בעיר ההריגה . " כדאי לנתח יחד עם התלמידים את השיר כדי לעמוד על השבר האידאולוגי שנגרם ליהודים משכילים שראו עצמם זכאים לכבוד אנושי על פי עקרונות הנאורות . השיר מבטא את הכמיהה לאקטיביזם שאפיין באותה עת את כלל הנוער ברוסיה והוביל להקמת אגודות להגנה עצמית , להצטרפות לאגודות חובבי ציון ולפנייה לסוציאליזם . המציאות הקבועה של פגיעה בנפש ובאפשרות להתקיים הובילה להגירה המונית אל מחוץ לרוסיה , אל ארצות האמנציפציה באירופה ומעבר לים . רבים מיהודי רוסיה התמקמו בארצות מרכז אירופה ( גרמניה , אוסטריה-הונגריה . ( יהודי מערב אירופה יכלו להמשיך להתקיים ; לא היה איום על חייהם ולכן הם לא היגרו וגם לא פנו לציונות . הלאומיות היהודית מושפעת מ הלאומיות באירופה - את נושא מבשרי הציונות יש ללמד סביב שאלת היסוד הבאה : באיזו מידה מבטאים אלקלעי , קלישר והס לאומיות מודרנית ? אפשר לדון בשאלה זו באמצעות חלוקת הכיתה לשתי קבוצות דיון אשר יבדקו את הנושא על סמך המידע המופיע בספר ועל סמך קטעי המחקר והתעודות . כל אחת מהקבוצות תאמץ לעצמה הערכה שונה לגבי הבעיה לעיל ולאחר מכן ייערך ויכוח ביניהן במליאה . לסיכום הויכוח ניתן לערוך טבלה ובה יסודות מסורתיים ויסודות מודרניים בתפיסותיהם של מבשרי הציונות . התלמידים יבחינו בין תפיסותיו של משה הס החילוני לבין תפיסותיהם של קלישר ואלקלעי הדתיים . - דיון מסכם בנושא : מדוע זכו השלושה לכינוי " מבשרי הציונות ?" האם כינוי זה הולם אותם ? ניתן לברר שאלה זו לאור הערכות שונות של היסטוריונים . יעקב כץ מסביר כי הכינוי נובע מכך שהגורמים שהשפיעו עליהם היו גורמים מכריעים בהתהוותה של התנועה הלאומית . גם בן ציון דינור טוען כי הם מגלמים מגמות הנקלטות אחר כך לתוך זרם הציונות . שמואל אטינגר טוען לעומת זאת כי מניעיהם שונים ממניעי הציונים , וכי הם השתייכו

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר