|
עמוד:65
סעיף א בנושא לפני הדיון על השאלה יש להבחין בין שני הדוברים : בן גוריון - ראה בהצהרה " פלא גדול " לאחר פרסום ההצהרה כאדם שחווה את אירועי התקופה - אדם פוליטי ביישוב ובתנועה הציונית שתיעד את האירועים ביומנו הפרטי . יעקב טלמון - שראה בהצהרה מסמך " מייאש בערפולו " הוא היסטוריון . דבריו נאמרו לאחר מחקר היסטורי ומתוך פרספקטיבה . לכן ראוי להבחין בין הערכת האירועים ההיסטוריים על ידי בני התקופה החיים בצל הרושם שהאירועים מותירים , לבין השיפוט הביקורתי הבוחן של ההיסטוריון . דוד בן גוריון העריך את הצהרת בלפור כ " פלא גדול . " הערכתו נשענת על העובדה שהאימפריה הבריטית הביעה תמיכה בשאיפות הלאומיות של העם היהודי בארץ ישראל . בן גוריון אף ראה בכך הגשמת הצ ' רטר של הרצל . בן גוריון ראה את הפוטנציאל הגלום בהצהרה שפרסמה בריטניה ; הוא לא העלה על דעתו שמעצמה תעניק לתנועה הציונית יותר מכך . יעקב ט למון העריך את ההצהרה כ " מסמך מייאש בערפולו , " הערכה ה נובעת מכמה מרכיבים בניסוח ההצהרה . משמעות המונח " בית לאומי , " שימוש במונחים לא מחייבים , אי הגדרת גבולות . זאת ועוד , בריטניה סייגה את תמיכתה בהקמת הבית הלאומי בכך שלא ת יפגענה זכויותיהן האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות החיות בארץ ישראל , ובתנאי של תיפגענה זכויותיהם של היהודים החיים בארצות השונות . סעיף ב בנושא בתשובה לשאלה זו יש להציג את ה אינטרסים הפוליטיים של בריטניה באזור , אינטרסים שהובילו לצעד זה . אינטרסים אלה היו משולבים בהערכה מוטעית של הבריטים בדבר כוחם של היהודים . בנוסף לשיקולים פוליטיים , היה משקל לאישים שהיו נציגי התנועה הציונית בבריטניה , ד " ר חיים ויי צמן ונחום סוקולוב , ולהשפעתם על הממשלה הבריטית . גם לעניי ן הדתי היה משקל במתן הצהרת בלפור - הלורד בלפור ולויד ג ' ורג ' היו חברים ב כתות נוצריות , שבחזון אחרית הימים שלהן הדגישו את רעיון " שיבת ישראל . " הם ראו בפרסום ההצהרה מעשה בעל ערך נוצרי . סעיף ג בנושא נושא זה מזמן אפשרות למשחק תפקידים ולהצגת חלופות ומחיריהן . ניתן לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות , להטיל על כל אחת מהן להציג עמדה ולנמק אותה - תמיכה במדינות המרכז ; ניטרליות ותמיכה במדינות ההסכמה . החלטתם של וייצמן וסוקולוב להשליך את יהבם על בריטניה הי י תה פרי של כמה שיקולים . החשוב מביניהם היה כנראה ההערכה כי מדינות ההסכמה עתידות לנצח במלחמה , וכי עמים שיוכיחו את נאמנותם לצד המנצח יזכו בתמיכה בשאיפותיהם לעצמאות . שיקול נוסף היה ההערכה כי
|
|