|
|
עמוד:7
. 2 דיון בקבוצות בשאלה : מדוע ק ' מינוג מציג את הלאומיות גם כיפהפייה וגם כמפלצת . קבוצה אחת תציג את הצדדים החיוביים של הלאומיות והקבוצה האחרת תציג את הצדדים השליליים שלה . בדיון אפשר להתייחס לשאלות אקטואליות . לדוגמה : אילו התאפשר למדינת ישראל להצטרף לאיחוד האירופי - האם הייתם מצביעים בעד או נגד ? בדיון מעין זה אפשר להיעזר ( על פי העיתונות ) בנימוקיהם של הצרפתים וההולנדים שדחו את חוקת אירופה במשאל עם , ובנימוקיהם של התומכים בה . כמובן , אפשר להעלות שאלות שעולות מתוך המציאות הקיימת . לסיכום , תיערך השוואה : ההיבט היפה של הלאומיות ( היפהפייה הנרדמת : ( ליכוד החברה סביב רעיון בעל משמעות . הלאומיות דוחפת ליוזמה ולהקרבה . היא מעוררת כוחות של יצירה תרבותית . היא משמרת תרבות ייחודית . היא מאפשרת מימוש עצמי ועצמאי . ההיבט המסוכן של הלאומיות ( המפלצת : ( התמקדות באינטרסים אנוכיים תוך התעלמות משאיפות ומצרכים של אחרים . הלאומיות נתפסת לעתים כמטרה המקדשת את כל האמצעים . יש בה ממד של כוחנות . יש בה סכנה של ביטול היחיד והיבלעותו בקולקטיב . יש בה סכנה של ניצול רגשות לאומיים על ידי שליט המתיימר לייצג את רצון האומה . בלאומיות יש ממד רגשי הדוחק חשיבה רציונלית . . 3 חוקרים מציגים את הלאומיות כמנטליות , כאידאולוגיה וכעיקרון פוליטי . ניתן לשאול את התלמידים מהן נקודות המוצא השונות והמסקנות השונות הנובעות מכך : מנטליות - תפיסה דטרמיניסטית מצד אחד , וטיפוחה של תודעה משותפת על ידי תכנון מלמעלה של יצרני תרבות מצד אחר . אידאולוגיה - יש בה הכרה בהיבט המתוכנן והמגמתי של הלאומיות . מכאן יכול להתפתח דיון על האינטרסים שאידאולוגיה זו יכולה לשרת . עיקרון פוליטי - זוהי מסקנה בעלת אופי משפטי ובבסיסה ההכרה שהאומה היא עובדה קיימת ובתור שכזו יש להעניק לה הכרה בין-לאומית .
|
|