|
|
עמוד:317
למיקרו-בקר זיכרון חיצוני מסוג . STATIC RAM במצבים אלו ניתן לחבר את רכיב 1 הזיכרון באמצעות פסי המעבד . על מנת לחבר רכיב זיכרון למערכת מגדירים עבורו את מרחב הכתובות , הגדרה המאפשרת לפנות לכל אחד ואחד מתאי הזיכרון שלו . בחירת מרחב הכתובות לכל זיכרון חייבת להיות ייחודית , כך שלא יימצא רכיב אחר החולק את אותן הכתובות . נהוג ליצור בעת תכנון מרחבי הזיכרון טבלה המציגה את כל הרכיבים וההתקנים המותקנים במרחב הזיכרון . רושמים עבור כל רכיב זיכרון את כתובת ההתחלה ואת כתובת הסיום : גודלו של הרכיב ביחידות של בתים Bytes מגדיר את מספר קווי הכתובת הדרושים על מנת לפנות לכל אחד מתאי הזיכרון שלו . n לרכיב בעל n קווי כתובת יש 2 תאי זיכרון . דוגמה 11 . 1 טבלת רכיבי זיכרון נתונים שני רכיבי זיכרון בגודל 8 kB כל אחד . הרכיבים מחוברים החל מכתובת 0 של 8051-ה במרחב הזיכרון החיצוני . סרטטו טבלת המציגה את כתובות רכיבי הזיכרון . פתרון : גודל הזיכרון של כל אחד מהרכיבים הוא : 8 Kb = 8 ב 1 024 B = 8129 B n 3 10 13 מספר קווי הכתובת הדרוש לכל רכיב זיכרון הוא : 2 › 8 › 1 024 › 2 › 2 › 2 כלומר , לכל רכיב זיכרון 13 קווי כתובת . מקובל לציין בטבלה את הערכים ההקסה-דצימליים בלבד . על פי הטבלה לכל אחד מרכיבי הזיכרון 13 קווי כתובת ואילו למעבד 16 קווי כתובת בלבד . כדי לפתור את הבעיה , 13 קווי הכתובת הראשונים מחוברים 13-ל קווי הכתובת של רכיבי 1 מקובל היום לחבר רכיבי זיכרון בחיבור טורי .
|
|