|
|
עמוד:14
כדי להציג טיעון רחב , תוכלו להיעזר בכרטיס הניווט : שיפוט היסטורי פעמים רבות הוראת ההיסטוריה מחייבת לדון בסוגיות טעונות : סוגיות המעודדות שיפוט היסטורימוסרי של הדמויות ושל התהליכים . באיזו מידה מותר וכדאי לערוך שיפוט היסטורי ? שילוב שיפוט היסטורי בהוראה הוא נושא שנוי במחלוקת . יהושע מטיאש הציג את ההתלבטות : גישה נפוצה היא בקרב המורים , אך לא רק ביניהם , שאסור לערב במהלך ההוראה את העניינים שבניתוח ובהבנה היסטוריים עם פעולות של הערכה ושיפוט מוסרי . ומצד שני , עשויים בעלי אותה עמדה עצמה לטעון בלהט בזכות הפוטנציאל החינוכי שבהיסטוריה כשכוונתם היא לכך שההיסטוריה , מזמינה את הלומד לעסוק בליבון ערכים ובשיפוט ההכרעות ההיסטוריות הנושאות אופי מוסרי . אכן , הדברים האלה אינם מתיישבים על נקלה והם מעידים על דילמה אמתית . מצד אחד אנו אמונים על הדעה שההיסטוריה היא מדע ובתור שכזו שיפוטי ערך הם זרים לה או למצער בלתי רלבנטיים להבנתה , ומצד שני בתור מחנכים אנו חשים כי אנו מצווים להשתמש בה לשם טיפוח ערכים ואמות מידה מוסריות [ ... ] כשם שיש סכנה בעמדה המחייבת את הזיקות שבין שיפוט ערכי-מוסרי ובין הבנה היסטורית , שמא תתפרש שלא על פי כוונתה כאליבי למשהו אחר , כך גם עם העמדה ההפוכה , הקוראת להימנע באורח שיטתי מחריצת משפט מוסרי . אכן ההיסטוריה החדשה יודעת מקרים רבים שבהם ניטרליות מוסרית שירתה ואף ממשיכה לשרת משטרי עוול ודיכוי ; ומבחינה זו אין נפקא מינה . העיקר , ואת זאת ביקשנו להדגים , הוא שהבנה היסטורית ושיפוט ערכי מוסרי הם לעתים קרובות חלק מאותו עניין עצמו , של העיון בעבר והכרתו . ולכן , כדברי קאנט שקרא " להעז לדעת " , ( Sapere Aude ) מן הדין שהמורה יעז גם לשפוט שיפוט מוסרי , כפי שראוי לו לעשות בתור מי שמבקש את האמת ההיסטורית ( יהושע מטיאש , על הבנה היסטורית , שיפוט ערכי וחינוך מוסרי , עלון למורי ההיסטוריה , ( 1988 בצד מרכיבים אלו , השיפוט הוא כלי חווייתי המאפשר לתלמידים להתחבר לחומר הנלמד באמצעות כוח הדמיון . אף על פי כן , יש להיזהר ולהבהיר לתלמידים כי יש פער בין דורם לדור שהם שופטים .
|
|