|
|
עמוד:142
לעשות לפני קום המדינה , ומה התאפשר לעשות לאחר קום המדינה . פעילות כזו יכולה להכניס עניין ואותנטיות לעיסוק בימים שלפני קום המדינ ה , ולקשר אותה לאנשים ולסיפורים מוכרים ומוחשיים מחיי הילדים . מומלץ כדאי להציע מעין מח וון לכתיבת הסיפור : פסקת פתיחה שתכלול את שם המספר , הקשר המשפחתי שלו לתלמיד , הזמן והמקום שבו התרחש הסיפור , גוף סיפור מאורגן ברצף הגיוני , ומשפט סיכום ש בו יכתוב ה תלמיד מה למד מהסיפור . אפשר גם לבקש מהתלמידי ם להציג את הסיפור בעל-פ ה בכיתה , ולנצל את ההזדמנות לחיזוק מיומנויות הבעה בע " פ . כדי שהתלמידים יספרו את הסיפור ולא יקריאו אותו מילה במילה , כדאי לבקש מהם לקרוא את הסיפור כמה פעמים בבית , ואולי אף לספרו בעל- פה לאחד מבני המשפחה . בכיתה אפשר להנחות אותם בעל- פה באמצעות הנקודות שהוצעו במחוון , ולהשתדל לכוונם לשיח חופשי . השיר " יום הקמת המדינה" מאת חגית בנזימן ( עמוד ( 133 לקראת קריאת השיר כדאי לערוך שיחה בכיתה על יום הקמת המדינה , ולשאול את התלמידים , למשל , מי יודע מתי המדינה הוקמה ( באיזה תאריך , ( לפני כמה שנים זה היה ומה בדיוק קרה באותו היום . כדאי לה יזכר בטקסט הקודם "כמה טוב שיש לנו עצמאות , " ובמשמעות הקמת המדינה בהשוואה למצב שהיה בארץ קודם לכן . השיר מציג למעשה השוואה בין הדרך שבה יש שנוהגים לחגוג היום את יום העצמאות ( פיקניק , במות שמחה וכד ומה , ( לבין החגיגות ביום הכרזת המדינה . ההבדל העיקרי הוא הפתאומיות והספונטניות - " לפתע פתאום , בלי שום הכנה , " בלי טקסים מתוכננים מראש . הכותבת מבחינה בין הנעשה היום - מה שנשמע סתמי למדי ולא שונה מפיקניקים או הילולות אחרות , לבין מה שהיה אז - " שמחה ממשית , " שבה האם המתוארת , שהיי תה אז ילדה , הרגישה כי מדובר בחג מיוחד , גם אם לא הבינה את סיבתו . כדאי להסביר לילדים שאין מדובר בהאשמה או בהטלת דופי , אלא ברצ ונה של הכותבת להדגיש את ההתרגשות האדירה ואת השמחה הגדולה היוצאת דופן ביום הכרזת המדינה , לעומת מה שקורה היום . אמנם גם היום אנו חוגגים בשמחה את עצמאותנו ועורכים תפילת הודיה חגיגית , אך מכיוון שברוך ה' המדינה חופשית כבר שנים רבות , סביר להניח שהשמחה וההתרגשות שלנו אינן זהות לאלו ששררו בשנת , 0246 עם הכרזת המדינה . כדי להמחיש לילדים את שמחת ההכרזה על המדינה , אפשר להציג סרטונים ( מרשת
|
|