|
|
עמוד:131
יסוד אי - ההלימה , המציג פתרון אבסורד של חכמי חלם , שלא הבינו את מה שעשה הפיקח ולא השכילו ליישם את עצתו . חשוב לקבל תשובות שונות של הילדים . הכתיבה היא הזדמנות לספר את אותו הסיפור מנקודת מבט שונה . פעילות – 8 אם הילדים נתקלו בעבר במירכאות שמשמעותן היפוך משמעות כדאי להזכיר זאת גם כאן , ולהקיף במירכאות את המילה " חכמים . " פעילות , 12 סעיף ב – הילדים יאמרו את המשפט באינטונציה ( הנגנה ) מתאימה , המעידה על כוונה הפוכה . סעיף ג – הפירוש המילולי של הביטוי " סגי נהור" בארמית היא "אור גדול , " אך הוא משמש במשמעות הפוכה , ככינוי לעיוור . הביטוי מופיע במדרש ובתלמוד . השימוש בלשון סגי נהור במקורות נעשה בכדי להשתמש בלשון נקיה , מבלי להזדקק לשימוש בשפה שלילית . עם הזמן התפתח השימוש בביטוי לצורך הבעת ציניות ואירוניה . כדאי לשים לב שההקשר , האינטונציה והבעות הפנים מבהירים את כוונת הדוברים . פעילות "לקראת סיום" – לקראת סיפורי הבדיחות והסיפורים המצחיקים בכיתה יש להדריך את התלמידים : להתכונן לסיפור בעל פה כדי שלא יצחקו בזמן סיפור הבדיחה בכיתה ; להקפיד לא להקדים את ההפתעה שבסוף ; להדגיש את הפואנטה שבסיפור בעזרת הטעמה מתאימה . אפשר לבחור כמה בדיחות שהתלמידים הביאו ולנתח אותן ביחד , ואפשר להדביק את הבדיחות המתאימות לפרסום על גיליון נייר ולתלות אותן בכיתה . השער "מפסח ועד שבועות " מומלץ לקרוא את הפסוק המופיע בשער הפרק ולשאול את התלמידים מה הקשר שלו לשם הפרק "מפסח ועד שבועות . " התייחסות מפורטת יותר לפסוק ולמשמעותו נזכרת בהמשך , בטקסט " ספירת העומר . " הפרק "אביב הגיע , פסח בא" ( עמוד 016 בספר הלימוד ) בפרק שלושה שירים ומשנה , העוסקים באביב ובפסח . בכל שיר דרך העבודה שונה , ואין צורך ללמדם לפי הסדר שבו הם כתובים . מטרת הפרק הינה לאפשר מפגש חווייתי עם טקסטים הקשורים לאביב ולפסח . כל שיר מקנה למפגש חוויה מזווית שונה – קשר בין טקסט לתמונה ; סימנים לעונה ולחג ; משחק סביב מנייה .
|
|