|
|
עמוד:61
הברכה משתנה לפי צרכי האדם והאדמה , בקיץ ובחורף . בחורף , החל מליל ז ' במרחשוון שואלים בה גשמים ( לאחר שכל עולי הרגל ישובו בשלום לביתם ) במילים : " ותן טל ומטר לברכה . " בתפילת מוסף של יו"ט ראשון של פסח עוברים לבקש טל - לקראת ימות הקיץ . פעילות - 1 השורש ב-ר- ך חוזר בברכה פעמים רבות . ריבוי המילים משורש זה רומז כי הבקשה העיקרית בברכה זו היא ברכ ת ה' בתחומים שונים . אפשר לשוחח על משמעותה של ברכה . מה קורה לנו כאשר אנו מתברכים במשהו ? מדוע אנו מבקשים ברכה - מה' או מאנשים שונים ? ברכה משמעותה ריבוי וגידול . כאשר אנו מתברכים במשהו , נוסף לנו משהו טוב , שלא היה לנו קודם לכן . סעיף ב - אנו מבקשים מה' שיברך אותנו בגשמים , שיאפשרו לנו לגדל תבואה , לאכול לשובע ולהתפרנס בכבוד . כדאי לשים לב כי איננו מבקשים בברכה מזון או כסף לפרנסתנו , אלא את ברכת ה' ואת הגשמים , שיאפשרו לנו להתפרנס בכוחות עצמנו ולחיות חיים של שובע ושלום . לכן אנו מבקשים מה' שיברך את השנה , את התהליך המתרחש לאורך כל השנה של גשמים , תבואה וקציר . התלמידים פחות מודעים להשפעה הישירה של ירידת הגשמים על פרנסת האדם . חשוב להסביר להם כי בעבר הפרנסה ה ייתה מבוססת בעיקר על החקלאות , וכי ללא גשמים לא היה לאנשים מזון . גם כיום , ישנם חקלאים המתפרנסים מגי דולי האדמה , וללא גשמים פרנסתם נפגעת . כאשר ישנו מחסור במזון והאנשים רעבים , עלול לה יפגע גם השלום בין אדם לחברו ובין מדינות שכנות , ועל כן אנו מבקשים בברכה גם "תקוה טובה ואחרית שלום . " בנוסף , אנו מבקשים מה' שיברך את התבואה וירחם על הפירות , מפני שגם כאשר יורדים גשמים , הצלחת התבואה תלויה בברכת ה' וברחמי שמיים . התבואה עשויה שלא לגדול כראוי ובשפע , וגם לאחר שגדלה היא עשויה לה י פגע ממזיקים ופגעים שונים . סעיף ג - בכדי להמחיש את ההבדלים בין הקיץ והחורף בברכה , אפשר לבקש מהתלמידים לדמיין את עצמם כחקלאים : מה היו מבקשים מהקב"ה בסת י ו , לאחר שזרעו את זרעי התבואה ? מה היו מבקשים באביב , כאשר התבואה מבשילה והגשמים עלולים לפגוע בה ?
|
|