/ רבקה אליצור היה משה הקטן ילד נחמד ופניו מאירות . בת פרעה היתה מחבבת אותו ומנשקת אותו וכל מי שבא אל ארמון פרעה , היה מבקש לראות את הילד יפה המראה . אפלו פרעה היה מחבב את משה הקטן והיה משחק עמו ומושיב אותו על ברכיו . פעם אחת היה פרעה יושב על כסא מלכותו וחכמי מצרים עומדים לפניו . ישב משה הקטן על ברכי פרעה . שחק הילד בכתר הזהב אשר על ראש פרעה , הסיר את הכתר מעל ראש פרעה והניחו על ראש עצמו . קראו חכמי מצרים בבהלה : רע ! רע ! סימן רע הוא ! סימן רע הוא ! אמר פרעה : מה הדבר ? אמר אחד החרטמים : ראינו בכוכבים , כי הנה יבוא אדם ויסיר הכתר מעל ראשך ויקח מלכותך . ועתה , הנה תינוק זה , ראה ... הנה הוא מסיר הכתר מעל ראשך ... יראים אנו , אולי הוא אותו אדם , שראינו בכוכבים ... אולי הוא אשר יסיר המלכות ממך . אמרו החרטמים : צוה פרעה , ויהרגו את הילד . היה שם חכם אחד ושמו יתרו , אמר יתרו : תינוק הוא זה , אין בו דעה . כך דרכו של תינוק , שהוא שולח ידו בכל אשר יראה . אמרו החרטמים : לא , כי בכתר לבדו שלח תינוק זה את ידו . אמר יתרו : בואו ונבחן אותו . צוה יתרו והביאו לפניו שתי קערות . קערה אחת מלאה זהב וקערה...
אל הספר