לכל אדם כושר טבעי להידבר עם הסובבים אותו , אך אין אנו פטורים מטיפוחו ומשכלולו של כושר זה . יש אפוא לטפח בבית הספר את ההבעה שבעל פה ואת תרבות הדיבור . חשוב שאלה יתפסו את המקום הראוי להן בתכנית הלימודים ויוקצה להן זמן בכל מקצועות הלימוד ובפעילויות בבית הספר , כגון טקסים וכינוסים . טיפוח ההבעה בעל פה עשוי לתרום לרכישת מיומנויות של דיון הוגן , לסובלנות , לצמצום האלימות המילולית , לעקירת סטריאוטיפים , להבנת התופעה של " תקינות פוליטית " ועוד . יש סוגים שונים של הבעה בעל פה : דו-שיח בין שניים , שיחה עם כמה חברים , שיח בין הורה לילד , שיחת טלפון , דו-שיח עם אדם מזדמן ברחוב או עם מוכר בחנות , שיחה מתוכננת בין מורה לתלמיד , דיון בשיעור , דיון בישיבה של ועדה , הרצאת דברים לפני קהל , נשיאת נאום , קריאה בקול בטקס ועוד ועוד . אפשר למיין את סוגי ההבעה שבעל פה לשלושת אלה : דיבור ספונטני ; דיבור מתוכנן בנסיבות רשמיות ; קריאה בקול [ ... ] בדיבור המתוכנן יש מקום ללימוד מסודר ושיטתי של כמה סוגי הבעה כפי שיפורט להלן . ( מתוך תה"ל , עמ' ( 62
אל הספר