ההגות היהודית התפתחה תוך קיום דיאלוג ומגע עם הגותם של עמים אחרים ועם תרבותם . יהודים הושפעו מתרבויות אחרות , ואף השפיעו עליהן . התרבות היוונית , מהמאות ה 1 וה 2 לספירה , הצמיחה את החשיבה הפילוסופית השיטתית והגיעה לפריחתה בדורות הקרובים לזמנם של חז"ל . בספרות היוונית אנו מוצאים דיונים בדילמות , הדומות מאוד לשאלה שבה דנו ר' עקיבא ובן פטורא . לפניכם פולמוס שהתקיים בין פילוסופים יווניים - הסטואיקנים ומתנגדיהם " מה יעשה צדיק שספינתו סנעה בלב ים , והוא רואה את חברו החלש ממנו נאחז נקרש , ואין עדים ( הצופים במעשה " ?( עמדתו של הקסון הפילוסוף הס 0 ואי מן המאה 001 לספירה : "האם יש רשות לאחד להוציא את הקרש מידו של השני ? התשובה שלילית , כי עוול הדבר " . הקסון מוסיף שאלה שנ"ה " : ומה יעשו שניים שאנ"תם סבעה והם נאחזים נקרש אחד , ושניהם חכמים ? — האיש אשר לחייו יש פחות ערך כשהם לעצמם או לגבי המדינה , חייב להקריב את נפשו . " קרניאדס , פילוסוף היוצא נגד הגישה הססואית , אמר : "אם חכם האיש , הרי עליו להשמיס את זולתו מעל הקרש . ואם לא יעשה כן ויבחר במוות , הווי אומר שאכן צדיק הוא האיש אבל סכל " . על פי...
אל הספר